Johnson, S. & Brubacher, L. (2016). Emotionally focused couples therapy: Empiricism and art. In T. Sexton & J. Lebow (Eds.), Handbook of family therapy. New York: Routledge. dge.
17.
EMOTIONALLY FOCUSED COUPLE THERAPY
Empiricism and Art
Susan M. Johnson, EdD, University of Ottawa
Lorrie L. Brubacher, MEd, Greensboro, North Carolina
תרגום ועיבוד שרה איוניר
טיפול זוגי ממוקד רגש (Johnson, 2004) הוא גישה אינטגרטיבית קצרת מועד שמתמקדת על עזרה לבני זוג המצויים ביחסים אינטימיים, ליצור קשר רגשי בטוח secure attachment bonds. EFT משלב פרספקטיבה הומניסטית התנסותית, שמייחסת חשיבות לרגשות כסוכן שינוי, עם גישה סיסטמית העוסקת בדפוסי אינטראקציה שמתוחזקים באופן הדדי, הכל מבוסס על אוריינטציה של ה attachment (תיאוריית ההיקשרות) ביחסים אינטימיים בוגרים.
מטפל EFT הינו יועץ לתהליך, שעוזר לבני הזוג להרחיב מציאויות רגשיות פנימיות ותגובות אינטראקציונליות מכוווצות ומכווצות, על ידי החלפה של אינטראקציות נוקשות, בתגובות שמאמצות חוסן וקשר בטוח
(Lebow, Chambers, Christensen, & Johnson, 2012).
מהו הטבע היסודי של אהבה בוגרת ?
התיאוריה של ה attachment, המבוססת על עבודתו של ג'ון בולבי (John Bowlby (1969/1982, 1973, 1980, 1988), הפכה לאחת מן הפסיכולוגיות החשובות, מציעה למטפל הזוגי המשגה עקבית של אהבה בוגרת, כדי לסמן מטרות והנחיות התערבות לטיפול. העקרונות היסודיים של תיאוריית ההיקשרות (attachment) מניחים את היסודות לעמדת ה, EFT שרגשות הינם שניהם: מטרה וסוכן השינוי.
אלו העקרונות:
- תלות אינה פתולוגיה. הצורך לקשר רגשי צפוי עם מספר קטן של אנשים משמעותיים הינו עיקרון מוטיבציוני מולד ראשוני אצל בני אדם. קשר זה הינו ההגנה הראשונית אל מול חוסר אונים. להרגיש בטוח על ידי האדם האהוב, מציע לנו חוף מבטחים בעולם של סכנות. הצורך לקשר רגשי כזה עם דמות ה attachment שלנו, ועבור רוב הבוגרים זוהי דמות בן/בת הזוג, הוא מחויב המציאות, ונעשה חריף במיוחד בזמנים של שינוי, מעברים, לחצים, חוסר ודאות, וסכנה.
- תחושת בטחון שאנו יכולים לפנות לבטוח באחר, מעודדת אוטונומיה ובטחון עצמי. תלות הדדית בטוחה, בקשר מבוגר, מאפשרת לבני הזוג להיות מופרדים מבלי להרגיש חרדה, ומעודדת אותם לחקור את עולמם. קשר בטוח מעניק לאנשים את הסביבה האופטימאלית כדי ללמוד ולגדול. אין דבר כזה כמו סיפוק עצמי, או תלות יתר; יש רק תלות יעילה או בלתי יעילה.
- נגישות והיענות רגשית הינם המרכיבים היסודיים שמגדירים בטחון בקשר ומנבאים את האיכות של יחסי הזוג.
- מחויבות רגשית עם האדם האהוב, היא המקור הראשון לוויסות רגשי (Mikulincer & Shaver, 2008)
מחקרים אחרונים מאשרים שבני זוג משמשים כמווסתית סמויים של התגובות הפיזיולוגיות והרגשיות אחד של השני(Coan, Schaefer, & Davidson, 2006).. במובן זה כל תגובה, אפילו תגובה כועסת, טובה יותר מאשר ללא תגובה. אם אין מעורבות רגשית, המסר נקלט כמו: 'האיתותים שלך אינם משפיעים עלי, הם לא חשובים ואין קשר בינינו'. חוסר סיפוק של צורך מולד זה לנגישות והיענות – מגרה ומתחזק קונפליקט משמעותי ביחסי attachment (ההיקשרות).
היקשרות בוגרת משלבת טיפול ודאגה (שמתייחס להיבט ההורי), צרכי היקשרות, ומיניות. מרכיבים של מיניות, כגון: מגע, קשר רגשי, ליטוף – ולא פורקן מיני, חשובים יותר כאן. עונג אירוטי מתחזק כאשר הפתיחות הרגשית, ההיענות responsiveness)), ואמון מתוך קשר בטוח, מעורבים עם מגע רך.
היקשרות בוגרת בשונה מהיקשרות של הורה – ילד, הינו הדדי ומשותף. חשוב לציין שיחסים המתאפיינים על ידי הדדיות, אינטימיות, שיתופיות, ותלות הדדית, דומים לסוג היחסים שמושגים גם על ידי מטפל רגיש. זה אומר שזה חלק מקשר בטוח שמאפשר לנו להרגיש את דמות ההיקשרות כשומרת ומחזיקה אותנו בראש שלה.
- אם דמות ההיקשרות אינה נתפסת כנגישה ונענית, אז מתרחשת דרמה צפויה של חרדת נטישה. זה מערב כעס, מחאה, היצמדות ורדיפה, דיכאון וייאוש ולבסוף נתק. בולבי מבחין בין כעס עם תקווה לבין כעס עם ייאוש. זה לרוב כעס עם ייאוש שמוביל לדפוסים כפייתיים הרסניים שאנו רואים בקליניקה. בולבי ראה רגשות כערוץ דרכו מעבירים אל העצמי ולאחרים, אינפורמציה קריטית אודות מניעים וצרכים של היחיד. בחרדת נטישה יתעוררו רגשות חריפים כגון פחד, כעס, ועצבות – וישתלטו על רמזים אחרים (Tronick, 1989).. רגשות יכולים להיחשב כ"המוזיקה של ריקוד ההיקשרות".
- קשר היקשרותי, כולל מערכת התנהגויות שמגבירות את המגע עם יקירנו (loved one). בקשר בטוח, זה כולל שליחת איתותים (סיגנלים) ברורים, מותאמים ( (congruent שמושך את האדם האהוב קרוב יותר. היקשרות בטוחה קשורה ביכולת לגילוי עצמי, עם החלטיות ופתיחות. ביחסים פחות בטוחים, מתקיימות צורות של מעורבות רגשית עם בן הזוג, שנוטה לייצר תעוקה וחוסר בחיבור רגשי בטוח. הם שולחים מסרים שאומרים שהאחר אינו מהימן שהוא או היא אינם נגישים ואינם נענים – או כל שילוב של אלה.
- יש שתי אסטרטגיות בסיסיות כדי להתמודד עם חסך במעורבות רגשית בטוחה: הראשונה מפעילה פעילות יתר את מערכת ההיקשרות, ומתאפיינת על ידי היצמדות, רדיפה, חרדה, ואפילו ניסיונות אגרסיביים לגרום לאהוב להגיב (Bartholomew & Allison, 2006) ואז יש יותר התמקדות בצרכי ההיקשרות והגברה בביטויים שלהם. אנשים אלה מבוהלים מן האפשרות לאבד את האהובים שלהם והם עומדים על המשמר אל מול כל סימן של התרחקות. האסטרטגיה השנייה היא ביטול פעילות (deactivation) של מערכת ההיקשרות היוצרת אנשים עצורים רגשית ונמנעים. בדרך זו צרכי היקשרות מתמעטים, המעורבות מוגבלת, במיוחד כשהצד השני מביע פגיעות, ויש מיקוד חזק על פעולות ומשימות, והימנעות מן הלחץ של מעורבות רגשית עם בן/ בת הזוג .( Mikulincer & Shaver, 2008). בוגרים בטוחים Secure adults)) יכולים להכיר טוב יותר בצרכים שלהם, יכולים לתת ולבקש תמיכה ויש פחות סיכוי שיהיו תוקפניים באופן מילולי או שיתכנסו בתוך עצמם במהלך של תהליך פתרון בעיות. שתי הצורות האלו של התקשרות: חרדה והימנעות, נוצרות בתגובה ל- ומקבלת אישור מתגובת בן/בת הזוג לשאלה בסיסית: "האם אוכל לסמוך עליך כשאצטרך אותך?". האסטרטגיות ה"לא בטוחות" אינן בעיה כשלעצמן. כל אחת מהן הופכת בעייתית כשהיא הופכת לטבע שני ולהתנהגות האוטומאטית, ומתחזקות את עצמן עד שקשה לשנות, או לעדן או לעדכן את התגובה אל מול סיטואציה חדשה (למשל כשבן הזוג כבר משנה את ההתנהגות שלו, ונותן יותר בטחון, עדיין ממשיכה האסטרטגיה האוטומטית).
תיאורית ההיקשרות הינה מערכתית באופן שהיא מבינה איך דפוסי אינטראקציה נוקשים, נוטים להצר אצל כל אחד מבני הזוג את ההבנייה של מציאות פנימית.
מטפלים אינדיבידואלים צריכים שיהיה להם מודל או מפה של אישיות האדם וגדילתו. מטפלים זוגיים צריכים מודל או מפה לטריטוריה של אהבה ויחסים קרובים. תיאוריית ההיקשרות מציעה מפה כזו. היקשרות בטוחה, נמצאה במחקרים רבים כקשורה בויסות רגשי יעיל, עיבוד אינפורמציה, תקשורת, סיפוק ביחסים, והפחתה בתגובה עצבית לאיום. בהתבסס על נקודות מבט אמפיריות ותיאורטיות, המטרה של EFT היא לעזור לזוגות לבנות מחדש גם את הניסיון הרגשי שלהם וגם את האינטראקציות שלהם בכיוון של היקשרות בטוחה.
תכנית טיפולית – הפרקטיקה של EFT
אם מצלמים תצלום בזק של מה שעושה המטפל ב EFT, אנו רואים בכל רגע נתון הוא משקף את דפוס האינטראקציה שמתרחש בין בני הזוג, ואז באופן סיסטמתי הוא חושף את התגובה הרגשית המרכזית (key emotional response) של כל אחד מבני הזוג, ועוזר לאותו בן זוג לגשת לרגשות שנדחקו לצד, או לעצב מחדש את החוויה שלו או שלה ביחד, בדרך חדשה שלימה יותר. התרפיסט יעזור לאותו בן זוג, לבטא ולתקשר את ההתנסות החדשה שנוצרה ויעזור לבן הזוג השני, לשמוע ולהגיב, כך הוא יוצר סוג ורמה חדשה של דיאלוג. המטרה של מטפל EFT היא לבנות מחדש את רגשות ההיקשרות המרכזיים, שמארגנים את האינטראקציות ועל ידי כך מחליף ומבנה מחדש את מעגלי האינטראקציה. החלפה זו, בעיקר כלפי אבטיפוס של אינטראקציות מרכזיות של הקשר, הן תרופת נגד טבעית לדפוס האינטראקטיבי השלילי שמאפיין את המצוקה הזוגית.
EFT הוא, יחסית, התערבות קצרת מועד, שמתבצעת ב 3 שלבים: 1 – מיתון (de-escalation של דפוסי אינטראקציה שליליים, 2. בניית אינטראקציות שמפתחות בטחון היקשרותי, 3. אינטגרציה וגיבוש. היצירה והאחזקה של ברית חיובית עם התרפיסט כדי ליצור מקום מבטחים, ובסיס בטוח לחקירה, נחשבת לחיונית. תוקפנות או אלימות כבעיה אישיותית, מצד אחד או שני בני הזוג, הינה קונטרא-אינדיקציה (התוויית נגד) לטיפול EFT, אבל במקרים של רמה נמוכה של איום, כשיש חרטה מצד הפוגע, ואין פחד משמעותי מצד הנפגע, EFT ניתן ליישום.
שלב ראשון: דה-אסקלציה (מיתון) של המעגל
צעד 1: הערכה. יצירת חוזה והבהרת סוגיות הליבה בקונפליקט הזוגי תוך שימוש בפרספקטיבה היקשרותית (ATTACMENT )
צעד 2: זיהוי מעגל האינטראקציה הבעייתי שמשמר את חוסר הביטחון ההיקשרותי ואת המצוקה של היחסים.
צעד 3: נגישות לרגשות שאינם מקבלים הכרה, שנמצאים בבסיס של המצב האינטראקציונלי.
צעד 4: הגדרה מחודשת ((Reframing של הבעיה במונחים של המעגל, הרגשות הבסיסיים, וצרכי ההיקשרות.
המטרה בסיכום צעד 4 הינה שתהיה לבני הזוג הסתכלות-על, על האינטראקציות שלהם. דה-אסקלציה תתרחש כאשר, "אירוע השינוי" הראשון, מסתיים כשבני הזוג מזהים כיצד הם יוצרים באופן לא נבון את המעגל השלילי, אבל גם נעשים קורבנות של הדפוס הצר של האינטראקציה שמאפיין את יחסיהם. הם מזהים את הדפוס האוטומטי של הגנה עצמית: פחדי וצרכי היקשרות בלתי מבוטאים, שגורמים לבן זוג אחד להתנהג בדרכים שגורמות בחזרה לפחדים והתנהגות ריאקטיבית של בן הזוג השני, שבחזרה, גורם לתנועה ריאקטיבית של בן הזוג הראשון במעגל של תחזוק עצמי. self-reinforcing)). בנקודה זו, בני הזוג השיגו שינוי ברמה ראשונה, בכך שהתגובות שלהם תהיינה פחות ריאקטיביות ויותר גמישות, אבל הארגון של הריקוד ביניהם, לא השתנה, ורגש הליבה שמתחת לפגיעות שלהם, לא התחלף. כפי שאמרה קליינטית: "אנחנו נחמדים יותר אחד לשני, והדברים קלים יותר, אבל שום דבר לא באמת השתנה. אני עדיין רודפת והוא עדיין עוקף אותי". אם הטיפול ייפסק כאן, תהיה נסיגה.
דה-אסקלציה מסמן רמה ראשונה של שינוי, ותחושה ברורה של תקווה שאפשר יהיה לקחת שליטה על היחסים ולהפסיק את המעגל השלילי. מכאן ניתן להתקדם קדימה ל"אירוע שינוי" בשלב השני: בנייה מחודשת של מעורבות היקשרותית לעבר מקום מבטחים ובסיס בטוח.
שלב שני: בנייה מחודשת של דפוסים/ עמדות אינטראקציונליים
צעד 5: קידום ההכרה בצרכי היקשרות ופחדים מוכחשים (למשל הצורך לקבל חיזוק, וניחומים, והיבטים של עצמי (כגון תחושת בושה וחוסר ערך) ולבטא אותם מול בן הזוג.
צעד 6: הגברת קבלה של בן הזוג המתבונן כשבן הזוג שחוקר עצמו בונה את ההתנסות והביטויים הרגשיים החדשים.
צעד 7: לאפשר את הביטוי של צרכים ורצונות ספציפיים, ויצירה של מעורבות רגשית בין השותפים.
צעדים 5-7 מופעלים פעמיים: פעם עבור כל אחד מבני הזוג. בני הזוג בדרך כלל נעים בשלב ראשון ביחד. שלב שני יותר אינטנסיבי, ורק כאשר בני הזוג מרגישים הפחתה ברמת המצוקה, המטפל יזמין בן זוג אחד לעבוד בפני השני. זאת כיון שבן זוג הנמצא במצוקה חריפה, לא ייקח סיכון להיפתח אם שותפו נשאר מרוחק. בן הזוג הנמנע הוא הראשון שמתחיל להיפגש עם ההתנסויות הרגשיות ופחדי ההיקשרות שלו, ואז יוכל לערב את עצמו מחדש ביחסים ובאופן פעיל לקבוע את התנאים של המעורבות המחודשת הזו.
שלב שלישי: אינטגרציה וגיבוש
צעד 8: בנייה של מעגל חדש עם הבעיה הישנה. לאפשר צמיחה של פתרונות חדשים לסוגיות בעייתיות של היחסים.
צעד 9: גיבוש צורות חדשות של היענות ומעגלים של התנהגויות היקשרותיות. הצגת סיפורים חדשים של קשיים ותיקון.
המטפל מסייע לבני הזוג לפתור בעיות קונקרטיות שהיו הרסניות ליחסים. עכשיו זה קל יחסית, כיון שהדיאלוג על הבעיות הללו אינו עוד מלא ברגשות שליליים מציפים. השיחה ביניהם אינה עוד מאבק סמוי על פחדי וצרכי היקשרות ("האם אני יכולה לסמוך עליך?" "האם אתה באמת רוצה אותי?"). בני הזוג מקבלים תמיכה איך לשמר את הקשר שהם עיצבו במהלך הטיפול. המטרה כאן היא לגבש ולמזג תגובות ומעגלים חדשים של אינטראקציה, למשל: בוחנים מחדש את המימוש העצמי של שני בני הזוג בטיפול, תוך שעוזרים להם ליצור טקסים של קשר ונרטיב בהיר של המסע שלהם לתוך והחוצה מן המצוקה. הנרטיב הזה ייקרא "יצירת סיפור של חוסן".
התערבויות ב EFT
המדע החדש של אהבה והיקשרות, יוצר מהפכה בתחום של טיפול זוגי, בכך שהוא מציע מפה לצרכים ורגשות ותהליכים נורמטיבים של יחסי אהבה בוגרים, ושל התערבויות ספציפיות שיכולות לשנות מצוקה ביחסים, לקשר זוגי בטוח.
התערבויות טיפוליות של EFT, נבדקו ונמצאו כקשורות לתוצאות קליניות חיוביות.
המטפל ב EFT, נע באופן החוזר על עצמו בין 3 משימות: מעקב וטיפוח של ברית התקשרות חיובית, הרחבה ובנייה מחדש של התנסויות רגשיות עיקריות, ובנייה של תקשורת ש- או מבהירה את הדפוסים הנוכחיים של האינטראקציה, או צעד אחר צעד מעצבת דפוסים חדשים יותר חיוביים.
המטפל ב EFT, תמיד עוקב ומשקף (tracking and reflecting ) את התהליך שבמהלכו המציאויות הפנימיות של שניהם, ואינטראקציות – נוצרות. המטפל גם נותן תקיפות (validates) למציאות ולתגובות הרגילות של כל אחד מהם, כך שבני הזוג ירגישו בטוחים לחקור ולקבל בעלות על כך. התנסות פנימית מתרחבת באמצעות שאלות מעוררות (evocative questions) שמפתחות את קו הרישום של התנסות כזו לפורטרט חד ומפורט. הגברה של הרגשות (Heightening of emotion), יכולה להיעשות באמצעות דימויים או חזרות נשנות, או שהמטפל יכול ללכת צעד נוסף מעבר, לכיוון של איך המטופל בונה את ההתנסות שלו באמצעות השערה אמפטית (empathic conjecture). המטפל גם מגדיר מחדש תגובות אינטראקציונליות, במונחים של רגשות ופחדים וצרכים היקשרותיים ומייצר כוריאוגרפיה של התקשורת choreographs enactments)).
רמת המעורבות הרגשית במהלך התקשורת הפעילה (enactments) היא משמעותית ונמצאת בלב של תהליך השינוי ב EFT. המטפל מכוונן באופן מעודן את רמת התקשורת על ידי תזוזה לאותה רמה שהמטופל יכול לשאת בכל רגע נתון. כלומר אם המטופל אינו יכול לבטא תגובה רגשית, הוא יבהיר אותה בדיאלוג עם התרפיסט, מול בן הזוג. אם זה בלתי אפשרי, המטפל יעזור למטופל לשתף מה החסם ואפילו את ההתנגדות שלו לשיתוף. מטפל ה EFT, גם כשהוא נקלע לדרמה רב- מימדית של היחסים המצוקתיים, תמיד יחזור לרגש הליבה core attachment emotions)) שהוא: פחד, כעס, עצב, ובושה, המשמעות שהמטופלים נותנים לבעיה, והבנייה של תקשורת חדשה עם בן הזוג. המונח ההתפתחותי של "פיגומים" מאד שימושי כאן. פיגום הוא מבנה חיצוני שמאפשר לילדים לרכוש יכולות שמעבר להשגתם. המטפל הולך לקצה של ההתנסות המבוטאת של הקליינט ומדגיש איתו את הנקודה הזו, כדי לתת להתנסות הזאת צורה, עיצוב, וצבע, שמשלבים את כל ההתערבויות שנזכרו.
דוגמא: המטפל יכול להגיד כך:
"אז מה קרה כשהוא התרחק ממך באותו רגע, ברגע לפני שאת ברחת מן הבית, לפני שכפי שאמרת, סגרת את עצמך לנצח". (דיבור רפלקטיבי, מעורר, מגיב ומתמקד על רגע עיקרי ודימוי.
"אז הרגשת איום, בחילה, כפי שאמרת, ואמרת לעצמך: "אני בלתי נראית בשבילו, הוא איננו שם בשבילי" – האם זה כך?זה היה כאילו הכאב שלך לא חשוב עבורו, וזה הניע אותך ל"אני מוכרחה להגן על עצמי" אני מוכרחה לסגור את עצמי, לא להרשות לעצמי להזדקק" האם זה כך"? (תגובתיות מעוררת, מגבירה, מתמקדת על משמעות האירוע בהקשר של בטחון היקשרותי.)
"את אומרת שאת כועסת אבל אני רואה שאת גם בוכה. יש גם צער. הרגשת שאיבדת אותו באותו יום – את האמון שלך – את התחושה שאת יכולה לסמוך עליו" (הגברה, השערה, שיקוף).
"האם את יכולה להגיד לו עכשיו – "באותו רגע איבדתי את האמון בך – בנו – אז סגרתי עצמי, השארתי אותך בחוץ" (מבנה את התקשורת).
כמות השאלות המעוררות הוא משמעותי כאן, בכך שהחשיפה של ההתנסות נעשית תוך שיתוף פעולה עם המטופל, אשר כל הזמן מתקן ומדייק את ההבנייה האמפטית של התגובה, של האירוע ושל התוצאות האינטראקציונליות שעושה המטפל. המטפל פועל כמו סארוגייט לתהליך העיבוד של ההתנסות והבניית משימות המעורבות עבור הזוג.
התרפיסט עשוי להגיד: אז את אף פעם לא יכולה לפנות אליו ולהגיד: "איך אתה יכול להישאר כל כך קר ומרוחק, כשאני זקוקה לך? ועכשיו אני כל כך רחוקה – אני לא יכולה לשמוע את הגעגועים שלי – לא יכולה לבקש אותך להרגיע אותי". את לא יכולה להגיד "אני זקוקה לחיזוקים שלך – לקרבה שלך, לדעת שאתה רואה אותי ושאינני בלתי נראית עבורך".
זה נותן למטופל מודל של איך אינטראקציה של גילוי לב שמשתדלת לקבל מענה מבן הזוג – נראית. מזמינה את המטופל להיאבק למען האפשרות הזאת, ומפנה מחסומים כדי להגיע לסוג כזה של לקיחת סיכון. התערבות כזו נקראת זריעת זרעי היקשרות “seeding attachment”)), מבטאת יצירתיות וזיקוק של האמנות של הטיפול.
האדם שבמטפל, והאופן בו ההתערבויות הללו מופעלות ומעוצבות כדי לפגוש את הצרכים של המטופל – הם מרכיב קריטי. לכן, מטפלי EFT צריכים לדאוג לצמיחה אישית ומקצועית של עצמם לכל אורך חייהם. EFT דורש שהתרפיסט יהיה, כפי שרוג'רס התבטא: אמיתי, ושקוף. לעיתים זה אומר להיות מוכן להיות מבולבל, וללכת לאיבוד וללמוד ביחד עם המטופל איך הדרמה של היחסים או דילמה פנימית מתפתחת. מטפלי EFT צריכים להרגיש נוח עם התנסות בחוויות רגשיות חזקות – בתוך עצמם ובאחרים – כדי להציע נוכחות רגשית ומעורבות מליאה למטופלים שלהם.
זה תנאי מוקדם כדי לטפל באופן אפקטיבי במטופל כדי להעמיק את ההתנסות הרגשית שלו ולהישאר מעורב רגשית כשהוא משתף את בן זוגו. רגשות נעשים ממוקדים כאשר התרפיסט משתמש בקול מעורר נמוך, כאשר הוא משתמש בדימויים כדי ללכוד את החוויה שלו, וכאשר קצב הדיאלוג איטי ורפטטיבי (חוזר על עצמו הרבה) (רגשות לוקחים יותר זמן לעבד). ישנה עדות אמפירית שדימויים מעלים תגובות פיזיולוגיות שמילים מופשטות אינן מעלות. למטפל EFT יש מנטרה קבועה: "לך לאט, פשוט, רך, מפורט, חי, גלוי, ברור, ובזמן הווה.
תצלום בזק של תהליך שינוי ב EFT
אם ניקח תצלום בזק של רגעי מפתח ב"אירוע שינוי" בשלב של דה-אסקלציה (שלב ראשון), ההתקשרות המחודשת של הנמנע וההתרככות של המאשים, כך זה ייראה:
מרק וקורה הם זוג אנשי מקצוע מוצלחים עם שני ילדים, הם נשואים 20 שנה, והגיעו לקצה הדרך. כל גופה של קורה מקרין זעם. היא מתארת את היחסים כ"חידון תנועות". היא ביקורתית אבל מעמדה של ריחוק. היא כבר ויתרה על לרדוף אחרי מרק, מציינת ש"אין לה תקווה" ושזה "יותר מידי מאוחר כדי להציל את הנישואים". מרק בעמדת התגוננות. "היא מתפוצצת, היא מאשימה" הוא אומר. "אז מה אני יכול לעשות? אני מנסה להישאר רגוע ומשתמש בהיגיון". קורה מתארת את מרק כאבא אוהב וכעושה עבודות בית אבל כמי שאינו נותן כל קרבה. הם אינם זוג במצוקה רגיל, כיון שהם מתארים תקופות קצרות של קשר קרוב ומיניות טובה במשך חיי הנישואים שלהם. זה הפך להיות עכשיו חלק מן הבעיה. קורה מתארת את מרק כ"ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד", קרוב ונגיש, ואז נעלם לשבועות שלימים, ומסבירה בכך שהפסיקה ליזום "יותר טוב לי להיות לבד מאשר "עכשיו אתה רואה אותי, עכשיו אתה לא רואה אותי".
שלב ראשון: משפטי מפתח בשלב דה-אסקלציה אצל קורה ומרק
מרק וקורה מזהים שהם תקועים באופן נוקשה בריקוד הנגטיבי בו קורה דורשת וזועמת ומרק מתגונן וצולל מתחת לקו האש, ואיך הריקוד הזה, משתלט בהדרגה על היחסים, עד שקורה מוותרת ותובעת גירושין.
מרק: ככל שהיא מתנפלת עלי, כך יותר אני מתרחק
קורה: ככל שהוא מתרחק כך אני יותר רודפת אחריו, אבל עכשיו וויתרתי לגמרי על המרדף.
תוך זיהוי הריקוד הנגטיבי, הם גם מתארים את המשמעות ההיקשרותית שהם נותנים לריקוד באופן אוטומאטי, כדי להסביר הגיונית את ההתנהגות של בן הזוג. קורה אומרת כתגובה להתרחקות של מרק, "אתה מסתתר ממני, וברור שלא איכפת לך." "אני לא חשובה לך. אני לא אהובה עבורך".
מרק כתגובה מושך בכתפיו, "מה הטעם לנסות בכלל! את חושבת שאני בעל רע רע רע. זה מה שמנסר לי במוח כמו מסור חשמלי כל הזמן: 'בעל רע רע רע'. אני אכזבה אחת גדולה בשבילך!".
בצעד 3 המטפל עובד איתם כדי לגלות רגשות שלא קיבלו הכרה, מן העבר, וצרכי היקשרויות העומדים בבסיס של עמדת הרודף והנמנע.
קורה מביאה רגשות של בדידות ופחדים של נטישה, בעוד מרק אומר שהוא מרגיש ריק. הריקנות, בעזרת השיקוף ומתן תקיפות על ידי המטפל, מתרחבת לעצבות ובושה על הכישלון להיות בעל ואבא שהיה רוצה להיות, ותחושה של דחייה מוחלטת מצד קורה.
עמדת הניתוק של קורה נשמעת כך "כבר לא איכפת לי יותר!" נכנסת לזעם הישן על הריחוק שהיא חשה ביניהם והצורך הנואש שלה בו.
בני הזוג מתחילים להרגיש הקלה שהם יכולים להגדיר שהבעיה שלהם היא המעגל או הריקוד הנגטיבי. המטפל עוזר להם להגדיר שהאויב האמיתי הוא המעגל הרפטטיבי הרוקד לצלילי הפחדים הממשיים ביותר של בדידות, עצבות, ובושה. ברגע שהמעגל הזוגי מתבהר, ובני הזוג מתחילים לראות את המעגל ולא אחד את השני, כ"האויב", הם מתחילים לבלות יותר זמן ביחד. קורה נעשתה פחות זועמת ומתחילה להכיר בכך שהיא ומרק "חברים" ומרק מתחיל לתאר את ה"אשמה" שלו של הכישלון כבעל, ואיך הוא קופא מול הזעם ו"אי היותה צפויה", של קורה.
אירוע השינוי הראשון ב EFT, הסתיים כאשר מרק וקורה יכלו לראות שהבעיה האמיתית הוא המעגל הנגטיבי האוטומטי שהם נשאבים אליו כאשר אינם רואים או אינם משתפים זה את זו בפחדים ובצרכים היסודיים שלהם. חלקי עצמי חדשים, ורגשות ליבה יסודיים מתחילים להתברר כמה ששואב אותם למעגל השלילי. חמלה גדולה יותר, ומבט רחב יותר של הפרטנר מתאפשר עכשיו. קורה נרגעה בראותה שמרק איננו אדיש או בלתי איכפתי, אלא שהוא נמנע כדי להגן על עצמו מן החריפות של התלונות וחוסר האושר שלה; מרק התחיל לראות שהתלונות והכעס של קורה אינן "מסרים של כשלון" שהוא בעל רע ואבא רע, אלא ניסיונות נואשים למשוך אותו קרוב אליה – שהיא מאד רוצה אותו, ומביעה תגובות נואשות לעמדה שלו של הסתתרות ושתיקה.
נתבונן עכשיו בתצלום בזק במסע של הזוג הזה, דרך שלב שני של EFT.
שלב שני: הצהרות מפתח במסע של מרק להתחברות מחדש
"אני מתמטיקאי, אני אוהב היגיון. כשהיא נעשית היסטרית אני כל כך הולך לאיבוד – שאני נסוג. אני זז מן הדרך. אני מרגיש כל כך חסר אונים. זה לא בטוח ליזום איזה שהוא קשר. אני מבוהל – הייתי בודד במשפחה שלי, היא האדם היחידי שאיתו הרגשתי אי פעם קשר – אם היא תיעלם – אני אבוד! אז אני פשוט מתעלם ונעשה קפוא בייאוש.
לקורה: אני מוצף – המסר שאני מאכזב אותך, הורג אותי. אני לא יכול לעמוד בציפיות שלך. אני רוצה יותר בטחון – אולי אז אוכל להראות לך את הרגשות שלי. אני צריך אותך – אני רוצה להיות קרוב.
אני נעלם כאשר את נעשית יותר מידי זועמת.
לקורה: אני רוצה להפסיק את ההפגזות – אז אוכל לצאת החוצה מן הבור שלי – לא רוצה יותר שמות גנאי. אני מתגעגע לקרבה – אני חושב על זה כל יום, אבל אז – זה כמו לחץ, לא יכול לספק אותך, לא עובר את המבחן.
לקורה: אני יכול להגיד לך עכשיו מתי אני נכנס לשיתוק. האם אני יכול לבקש שתרגיעי אותי? זה מרגיש מוזר. אני חושב שאנחנו יכולים לעשות את זה. לשים את הנשק בצד. אני רוצה לקוות איתך ביחד. קחי סיכון.
שלב שני: הצהרות מפתח במסע של קורה להתרככות והתקשרות
אנחנו עושים אהבה, מתקרבים ואז הנתק הגדול. אני לא יכולה לסמוך על הקרבה, כי אז אני מחכה ומקווה שהוא יחזור. אני מרגישה את האכזבה העמוקה הזו, יותר טוב להיות לבד. אני כל כך שוקעת לתוך הרגשות שלי. אני אפילו לא יכולה לראות אותו. אני בעיקר עצובה יותר מכל דבר אחר. כואבת שהוא שוב יאכזב. אני לא יכולה לשאת את חוסר הודאות, אפילו כשאנחנו קרובים, אני לא יכולה לסמוך. אני רואה שהוא לוקח סיכון, אבל, מה לעשות, אני פוחדת לסמוך.
למרק: יש לי מחסום ענק – קיר. אני לא אתן לך להכאיב לי, לנטוש אותי יותר. אני רואה שאתה מנסה, אבל אני שומרת. אני נותנת לך ללכת בתוך האש – שומרת על השריון שלי. אני לא יודעת איך לתת לך להיכנס. זה קשה מידי.
למרק: האם אני באמת חשובה לך? אולי… זה מפחיד להוריד את המחסום – אני חושבת שאני צריכה לבכות המון זמן. – אבל אתה יכול לעזור לי להוריד את החומה, האם אתה יכול להחזיק אותי עכשיו?
האינטראקציות של החיבור שמתרחשות בנקודה זו ב EFT, מגדירות מחדש את טיב היחסים ויוצרות דפוסים חדשים של מעורבות רגשית בטוחה.
ממצאי מחקר התומכים ב EFT
EFT נמצא על ידי הרבה מחקרים כ "טיפול מבוסס ראיות" evidence)
– based treatment)
ההשפעה הפיזיולוגית והרגשית העוצמתית שלדמויות ההיקשרות יש אחת על השנייה, נתמכת על ידי מחקרים בתחום הנוירוסיינס הרגשי. (Coan, 2008; Coan et al., 2006).
ההתפתחות החדשה ביותר במחקרי EFT הוא מחקר על ההשפעה של EFT באמצעות הכלי של fMRI. המחקר בודק את ההשפעה של EFT ביצירת קשר היקשרותי בטוח, ומסתכל על האופן בו הקשר הזה פועל כדי לשנות את התפיסה של איום, על ידי יצירה של מקום מבטחים ובסיס בטוח עבור בני הזוג. מחקר זה מתמקד על הדרך בה בני זוג משתמשים בקשר ביניהם כדי לווסת רגש וכדי למלא משימות של יחסי ההיקשרות, כמו: לפנות לשני כאשר נמצאים במצוקה. דיווח עצמי ותדמיות של fMRI היו בשימוש כדי ללמוד את ההשפעה של הקשר עם הדמויות האהובות כשהיו באיום של שוק חשמלי.(Johnson et al., 2013) . המחקר הראה שלפני טיפול, כשבני זוג החזיקו את היד של השני
זה לא עשה כל שיפור כשהיו סימנים של האיום (שוקים חשמליים). אבל אחרי טיפול, למגע הידיים היתה השפעת נגד מרפאה מול האיום. ההסבר הוא שאחרי טיפול (EFT) המוח של המאוים לא הופעל על ידי האיום, אפילו לא בקורטקסט הפרי-פרונטלי, שאחראי לוויסות כאב.
מסקנות
EFT התקדם מעבר לשלב שמאשר שהמודל הינו אפקטיבי, לעבר שלב, שיחסית לא נבדק הרבה, שיודע איך גישה של טיפול זוגי עובדת.
EFT הינו השיטה בטיפול זוגי הכי מבוססת מחקר, מפורטת ומקיפה אודות אהבה בוגרת כמטרה של הטיפול הזוגי שהיא: קשר רגשי בטוח וממושך. עקביות זו מציעה מפה של פני השטח של המצוקה, שעוזרת למטפל הזוגי לשרטט מהו אוניברסאלי ומצוי בין זוגות במצוקה וגם לזהות ולכבד מה מיוחד וייחודי לכל זוג ספציפי.
מחקרים אחרונים הראו ש EFT גם תורם תרומה לבריאות הנפשית והפיזית של האדם באמצעות הגברת הביטחון בצרכי היקשרות.
References
Ainsworth, M. D. S., Blehar, M., Waters, E., & Wall, S. (1978). Patterns of attachment. Hillsdale, NJ: Erlbaum.
Bartholomew, K., & Allison, C. J. (2006). An attachment perspective on abusive dynamics in intimate relationships. In M. Mikulincer, & G. S. Goodman (Eds.), Dynamics of romantic love: Attachment, caregiving and sex (pp. 102–127). New York: Guilford.
Bateson, G. (1972). Steps to an ecology of mind. New York: Chandler.
Blake, D., Weathers, F., Nagy, L., Kaloupek, D., Klauminzer, G., Charney, D., et al. (1990). A clinician rating scale for assessing current and lifetime PTSD: TheCAPS-1. Behavior Therapy, 13, 187–188.
Borkovec, T., Roemer, L., & Kinyon, J. (1995). Disclosure and worry: Opposite sides of the emotional processing coin. In J. Pennebaker (Ed.), Emotion, disclosure and health (pp. 47–70). Washington, DC: American Psychiatric Press.
Bowlby, J. (1969/1982). Attachment and loss: Vol. 1. Attachment. New York: Basic Books.
Bowlby, J. (1973). Attachment and loss: Vol. II. Separation: Anxiety and anger. New York: Basic Books.
Bowlby, J. (1979). The making and breaking of affectional bonds. New York: Methuen.
Bowlby, J. (1980). Attachment and loss: Vol. III. Loss: Sadness and depression. New York: Basic Books.
Bowlby, J. (1988). A secure base. New York: Basic Books.
Bradley, B., & Furrow, J. (2004). Toward a mini-theory of the blamer softeningevent: Tracking the moment by moment process. Journal of Marital and Family Therapy, 30, 233–246.
Bradley, B., & Johnson, S. M. (2005) Task analysis of couple and family change events. In D. Sprenkle, & F. Piercy (Eds.), Research methods in family therapy (2nd ed., pp. 254–271). New York: Guilford.
Bretherton, I., & Munholland, K.A. (2008). Internal working models in attachment relationships: Elaborating a central construct. In J. Cassidy, & P. Shaver (Eds.), Handbook of attachment: Theory, research and clinical applications (2nd ed., pp. 102–127).New York: Guilford.
Briere, J., Elliott, D. M., Harris, K., & Cotman, A. (1995). Trauma symptom inventory: Psychometrics and association with childhood and adult victimization in clinical samples. Journal of Interpersonal Violence, 10, 387–410.
Burgess Moser, M., Johnson S, M., Dalgleish, T. L., Lafontaine, M. F., Wiebe, S. A., & Tasca, G. A. (in press). Changes in relationship-specific attachment in emotionally focused couple therapy. Journal of Marital and Family Psychology.
Burgess Moser, M., Johnson, S. M., Dalgleish, T. L., Tasca, G. A., & Wiebe, S. (2014). The impact of blamer softening on romantic attachment in emotionally focused couples therapy. Manuscript in preparation.
Cain, D. J., & Seeman, J. (2002). Humanistic psychotherapies: Handbook of research and practice. Washington, DC: APA Press.
Cassidy, J., & Shaver, P. R. (Eds.). (2008). Handbook of attachment: Theory, research, and clinical applications (2nd ed.). New York: Guilford Press.
Clothier, P. F., Manion, I. G., Gordon-Walker, J. G ., & Johnson, S. M. (2002). Emotionally focused interventions for couples with chronically ill children: A two year follow-up. Journal of Marital and Family Therapy, 28, 391–399.
Coan, J. A. (2008). Toward a neuroscience of attachment. In J. Cassidy & P. Shaver (Eds.), Handbook of attachment: Theory, research and clinical applications (2nd ed., pp. 241–265). New York: Guilford.
Coan, J., Schaefer, H., & Davidson, H. (2006). Lending a hand: Social regulation of the neural response to threat. Psychological Science, 17, 1–8.
Cozolino, L. J. (2006) The neuroscience of human relationships: Attachment and the developing social brain. New York: Norton.
Dalton, J., Greenman, P., Classen, C., & Johnson, S. (2013) Nurturing connections in the aftermathof childhood trauma: A randomized controlled trial of emotionally focused couple therapy (EFT) for female survivors of childhood abuse. Couple and Family Psychology: Research and Practice, 2 (3), 209–221.
Dandeneau, M., & Johnson, S. M. (1994). Facilitating intimacy: A comparative outcome study of emotionally focused and cognitive interventions. Journal of Marital and Family Therapy, 20, 17–33.
Denton, W. H., Burleson, B. R., Clark, T. E., Roderiguez, C. R., & Hobbs, B. V. (2000). A randomized trial of emotionally focused therapy for couples in a training clinic. Journal of Marital and Family Therapy, 26, 65–78.
Denton, W. H., & Coffey,A. D. (2011). Depression: Enemy of the attachment bond. In J. L. Furrow, S. M. Johnson, & B. A. Bradley (Eds.), The emotionally focused casebook (pp. 87–112). New York: Routledge.
Denton, W. H., Johnson, S. M., & Burleson, B. R. (2009). Emotionally Focused Therapy—TherapisFidelity Scale: Conceptual development and content validity. Journal of Couple and Relationship Therapy, 8, 226–246.
Denton, W. H., Wittenborn A. K., & Golden, R. N. (2012). Augmenting antidepressant medication treatment of depressed women with emotionally focused therapy for couples: A randomized pilot study. Journal of Marital and Family Therapy, 38, 23–38.
Dessaulles, A., Johnson, S. M., & Denton, W. H. (2003). Emotion-focused therapy for couples in the treatment of depression: A pilot study. American Journal of Family Therapy, 31, 345–353.
Dunn, R., & Schwebel, A. (1995). Meta-analytic review of marital therapy outcome research. Journal of Family Psychology, 9, 58–68.
Ekman, P. (2003/2007). Emotions revealed: Recognizing faces and feelings to improve communication and emotional life. New York: St Martin’s Griffi
Feeney, B. C. (2007). Thedependency paradox in close relationships: Accepting dependence promotes independence. Journal of Personality and Social Psychology, 92, 268–285.
Fishbane, M. D. (2001). Relational narratives of the self. Family Process, 40, 273–291.
Fonagy, P., Gergely G., & Target, M. (2008). In J. Cassidy & P. Shaver (Eds.), Handbook of attachment: Theory, research and clinical applications (2nd ed., pp. 783–810). New York: Guilford.
Fosha, D., Siegel, D. J., & Solomon, M. F. (Eds.). (2009). The healing power of emotion: Affective neuroscience, development and clinical practice. New York: W. W. Norton.
Furrow, J. L., Edwards, S. A., Choi,Y., & Bradley, B. (2012) Therapistpresence in emotionally focused couple therapy blamer softeningevents: Promoting change through emotional experience. Journal of Marital and Family Therapy, 38, 39–49.
Furrow, J. L., Johnson, S. M., & Bradley, B. A. (Eds.). (2011). The emotionally focused casebook: New direction in treating couples. New York: Routledge.
Furrow, J. L., & Palmer, G. (2011). Emotionally focused therapy for remarried couples: Making new connections and facing competing attachments. In J. L. Furrow, S. M. Johnson, & B. A. Bradley (Eds.), The 346 Susan M. Johnson and Lorrie L. Brubacher
emotionally focused casebook: New direction in treating couples. (pp. 271–294). New York: Routledge.
Gillath, O., & Schachner, D.A. (2006). How do sexuality ad attachment interrelate? Goals, motives and strategies. In M. Mikulincer, & G. Goodman (Eds.), The dynamics of romantic love: Attachment, caregiving and sex (pp. 337º355). New York: Guilford.
Gordon-Walker, J., Johnson, S., Manion, I., & Cloutier, P. (1996) Emotionally focused marital intervention for couples with chronically ill children. Journal of Consulting & Clinical Psychology, 64, 1029–1036.
Gottman, J. (1994). What predicts divorce? Hillsdale, NJ: Erlbaum.
Gottman, J., Coan, J., Carrere, S., & Swanson, C. (1998). Predicting marital happiness and stability from newlywed interactions. Journal of Marriage and the Family, 60, 5–22.
Greenman, P. S., & Johnson, S. M. (2012). United we stand: Emotionally focused therapy for couples in the treatment of posttraumatic stress disorder. Journal of Clinical Psychology: In Session, 68(5), 561–569.
Greenman, P. S., & Johnson, S. M. (2013). Process research on emotionally focused therapy: Linking theory to practice. Family Process, 52, 46–61.
Greenman, P. S., Young, M., & Johnson, S. M. (2009). Emotionally focused therapy with intercultural couples. In M. Rastogi, & V. Thomas(Eds.), Multicultural couple therapy (pp. 143–166). Los Angeles: Sage.
Haddock, S., Schindler-Zimmerman, T., & MacPhee, D. (2000). Thepower equity guide: Attending to gender in therapy. Journal of Marital and Family Therapy, 26, 153–170.
Halchuk, R. E., Makinen, J. A., & Johnson, S.M (2010). Resolving attachment injuries in couples using emotionally focused therapy: A three-year follow-up. Journal of Couple & Relationship Therapy: Innovations in Clinical and Educational Interventions, 9, 31–47.
Halford, W. K., & Snyder, D. K. (2012) Universal processes and common factors in couple therapy and relationship education. Behavior Therapy, 43, 1–12. doi: 10.1016/j.beth.2011.01.007
Huston, T. L., Caughlin, J. P., Houts, R. M., Smith, S. E., & George, L. J. (2001) Theconnubial crucible: Newlywed years as predictors of delight, distress, and divorce. Journal of Personality and Social Psychology. 80, 237–252.
Johnson, S. M. (1986). Bonds or bargains: Relational paradigms and their significancefor marital therapy. Journal of Marital and Family Therapy, 12, 259–267.
Johnson, S. M. (1996). Creating connection: The practice of emotionally focused marital therapy. New York: Brunner/Mazel.
Johnson, S. M. (1998a). Emotionally focused interventions: Using the power of emotion. In F. D’Attilio (Ed.), Case studies in couple and family therapy: Systemic and cognitive perspectives (pp. 450–472). New York: Guilford Press.
Johnson, S. M. (1998b). Listening to the music: Emotion as a natural part of systems theory. The Journal of Systemic Therapies, 17, 1–17.
Johnson, S. M. (2002). Emotionally focused couple therapy with trauma survivors: Strengthening attachment bonds. New York: Guilford Press.
Johnson, S. M. (2003a). Couples therapy research: Status and directions. In G. P. Shovelar (Ed.), Textbook of family and couples therapy: Clinical applications (pp. 797–814). Washington, DC: American Psychiatric Association.
Johnson, S. M. (2003b). Therevolution in couple therapy: A practitioner-scientist perspective. Journal of Marital and Family Therapy, 29, 365–384.
Johnson, S. M. (2004). The practice of emotionally focused couple therapy: Creating connection (2nd ed.). New York: Brunner/Routledge.
Johnson, S. M. (2008a). Couple and family therapy: An attachment perspective. In J. Cassidy, & P. Shaver (Eds.), Handbook of attachment: Theory, research and clinical applications (2nd ed., pp. 811–829). New York: Guilford.
Johnson, S. M. (2008b). Hold me tight: Seven conversations for a lifetime of love. New York: Little Brown &Co.
Johnson, S. M. (2009). Extravagant emotion: Understanding and transforming love relationships in emotionally focused therapy. In D. Fosha, D. J. Siegel, & M. F. Solomon (Eds.), The healing power of emotion: Affective neuroscience, development and clinical practice (pp. 257–279). New York: W. W. Norton.
Johnson, S. M. (2010). The hold me tight ®program: Conversations for connection—Facilitators’ guide (2nd ed.). Ottawa, Canada: International Center for Excellence in EFT.
Johnson, S. M. (2013). Love sense: The revolutionary new science of romantic relationships. New York: Little Brown.
Johnson, S. M. (2015). Emotionally focused couple therapy. In A. S. Gurman, J. L. Lebow & D. K. Snyder (Eds.), Clinical handbook of couple therapy (5th ed., pp. 97–128). New York: Guilford Press.
Johnson, S. M., & Best, M. (2002). A systematic approach to restructuring adult attachment: TheEFT model of couples therapy. In P. Erdman, & T. Caffery(Eds.), Attachment and family systems: Conceptual, empirical and therapeutic relatedness (pp. 165–192). New York: Brunner-Routledge.
Johnson, S. M., Bradley, B., Furrow, J., Lee, A., Palmer, G., Tilley, D., & Woolley, S. (2005). Becoming an emotionally focused couple therapist: The workbook. New York: Brunner/Routledge.
Johnson, S. M., Burgess Moser, M., Beckes, L., Smith, A.,Dalgleish, T., Halchuk, R., Hasselmo, K., Greenman, P. S., Merali, Z. & Coan, J., (2013). Soothing the threatened brain: Leveraging contact comfort with emotionally focused therapy. PLoS ONE, 8(11), e79314. Emotionally Focused Couple Therapy 347
Johnson , S. M., & Greenberg, L. S. (1985). Thediffeential effectsof experiential and problem solving interventions in resolving marital conflicts.Journal of Consulting & Clinical Psychology, 53, 175–184.
Johnson, S. M., & Greenberg, L. S. (Eds.). (1994). The heart of the matter: Emotion in marital therapy. New York: Brunner/Mazel.
Johnson, S. M., Hunsley, J., Greenberg, L., & Schindler, D. (1999). Emotionally focused couples therapy: Status & challenges. Clinical Psychology: Science & Practice, 6, 67–79.
Johnson, S. M., & Lebow, J. (2000). Thecoming of age of couple therapy: A decade review. Journal of Marital & Family Therapy, 26, 9–24.
Johnson, S. M., Maddeaux, C., & Blouin, J. (1998). Emotionally focused family therapy for bulimia: Changing attachment patterns. Psychotherapy: Theory, Research and Practice, 35, 238–247.
Johnson, S. M., Makinen, J., & Millikin, J. (2001). Attachment injuries in couple relationships: A new perspective on impasses in couples therapy. Journal of Marital & Family Therapy, 27, 145–155.
Johnson, S. M., & Rheem, K. D. (2006). Becoming a couple again: A post-deployment retreat for military couples. Washington, DC: Strong Bonds, Strong Couples, Rheem Media.
Johnson, S. M., & Talitman, E. (1997). Predictors of success in emotionally focused marital therapy. Journal of Marital & Family Therapy, 23, 135–152.
Johnson, S. M., & Whiffen,V. (1999). Made to measure: Adapting emotionally focused couple therapy to partners’ attachment styles. Clinical Psychology: Science & Practice, Special Edition on Individual Differences and Couples Therapy, 6, 366–381.
Johnson, S. M., & Whiffen,V. (Eds.). (2003). Attachment processes in couple & family therapy. New York: Guilford Press.
Johnson, S. M. and Wittenborn, A. K. (2012). New research findingson emotionally focused therapy: Introduction to special section. Journal of Marital and Family Therapy, 38, 18–22.
Johnson, S. M., & Zuccarini, D (2010). Integrating sex and attachment in emotionally focused couple therapy. Journal of Marital & Family Therapy, 36, 431–445.
Johnson, S. M., & Zuccarini, D (2011). EFT for sexual issues: An integrated model of couple and sex therapy. In J. Furrow, S. Johnson, & B. Bradley (Eds.), The emotionally focused casebook: New direction in treating couples (pp. 219–246). New York: Routledge.
Kissane, D., Clarke, D., & Ikin, J. (1998). Psychological morbidity and quality of life in Australian women with early breast cancer: A cross-sectional survey. Medical Journal of Australia, 169, 192–196.
Klein, M. H., Mathieu-Coughlan, P., & Kiesler, D. J. (1986). Theexperiencing scales. In L. S. Greenberg, &W. M. Pinsof (Eds.), The psychotherapeutic process: A research handbook (pp. 21–71). New York: Guilford.
Kobak, R., & Madsen, S. (2008). Disruptions in attachment bonds: Implications for theory, research and clinical interventions. In J. Cassidy, & P. Shaver (Eds.), Handbook of attachment: Theory, research and clinical applications (2nd ed., pp. 23–47). New York: Guilford Press.
Kobak, R., Ruckdeschel, K., & Hazan, C. (1994). From symptom to signal: An attachment view of emotion in marital therapy. In S. Johnson, & L. Greenberg (Eds.), The heart of the matter: Perspectives on emotion inmarital therapy (pp. 46–71). New York: Brunner/Mazel.
Lebow, J. L., Chambers, A. L., Christensen, A., & Johnson, S. M. (2012). Research on the treatment of couple distress. Journal of Marital and Family Therapy, 38, 145–168.
Lewis, J. M., Beavers, W. R., Gossett, J. T., & Phillips, V. A. (1976). No single thread: Psychological health in family systems. New York: Brunner/Mazel.
MacIntosh, H., & Johnson, S. (2008). Emotionally focused therapy for couples and childhood sexual abuse survivors. Journal of Marital and Family Therapy, 34(3), 298–315.
MacPhee, D., Johnson, S. M., & van der Veer, M. C. (1995). Low sexual desire in women: Theeffectsof marital therapy. Journal of Sex & Marital Therapy, 21, 159–182.
McFarlane, A. C., & van der Kolk, B. A. (1996). Trauma and its challenge to society. In B. A. Van der Kolk, A. C. McFarlane, & L. Weisaeth (Eds.), Traumatic stress (pp. 24–45). New York: Guilford Press.
Mahoney, M. (1991). Human change processes. New York: Basic Books.
Makinen, J., & Johnson, S. (2006). Resolving attachment injuries in couples using emotionally focused therapy: Steps toward forgiveness and reconciliation. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 74, 1055–1064.
Mikulincer, M., & Shaver, P. R. (2007). Attachment in adulthood: Structure, dynamics, and change. New York: Guilford Press.
Mikulincer, M., & Shaver, P. R. (2008). Adult attachment and affectregulation. In J. Cassidy, & P. Shaver (Eds.), Handbook of attachment: Theory, research and clinical applications (2nd ed., pp. 503–531).New York: Guilford Press.
Minuchin, S., & Fishman, H. C. (1981). Techniques of family therapy. Cambridge, MA: Harvard University Press.
focused couple therapy: Professional and personal aspects. Journal of Marital & Family Therapy, 37(4), 380–392.
Naaman, S., Radwan, K., & Johnson, S. M. (2009). Coping with early breast cancer: Couple adjustment processes and couple-based intervention. Psychiatry: Interpersonal and Biological Processes, 72(4), 321–345.
Neimeyer, R. (1993). An appraisal of constructivist psychotherapies. Journal of Consulting & Clinical Psychology, 61, 221–234
Orlinsky, D. E., Grawe, K., & Parks, B. K. (1994). Process and outcome in psychotherapy-noch einmal. In A. E. Bergin, & S. L. Garfield(Eds.), Handbook of psychotherapy and behavior change (pp. 257–310). New York: Wiley.
Palmer, G., & Johnson, S. M. (2002). Becoming an emotionally focused couples therapist. Journal of Couple and Relationship Therapy, 3, 1–20.
Palmer-Olsen, L., Gold, L. L., and Woolley, S. R. (2011). Supervising emotionally focused therapists: A systematic research-based model. Journal of Marital and Family Therapy, 37, 411–426.
Roberts, T. W. (1992). Sexual attraction and romantic love: Forgotten variables in marital therapy. Journal of Marital and Family Therapy, 18, 357–364.
Robles, T.F., & Kiecolt-Glaser, J. K. (2003). Thephysiology of marriage: Pathways to health. Physiology & Behavior, 79, 409–416.
Rogers, C. R. (1951). Client centered therapy. Boston: Houghton-Miffli
Sandberg, J. G., Knestel, A., & Schade, L. (2013). From head to heart: A report on clinicians’ perceptions of the impact of learning emotionally focused couple therapy on their personal and professional lives. Journal of Couple and Relationship Therapy, 12, 38–57.
Satir, V. M., & Baldwin, M. (1983). Satir step by step: A guide to creating change in families. Palo Alto, CA: Science & Behavior Books.
Schwartz, R., & Johnson, S. M. (2000). Does family therapy have emotional intelligence? Family Process, 39, 29–34.
Simpson, J., & Rholes, W. (1994). Stress and secure base relationships in adulthood. In K. Bartholomew, & D. Perlman (Eds.), Attachment processes in adult-hood (pp. 181–204). London: Jessica Kingsley Publications.
Simpson, J., & Rholes, W. (1998). Attachment theory
and close relationships. New York: Guilford. Simpson, J., & Rholes, W. (2015). Attachment theory and research: New directions and emerging themes. New York: Guilford.Simpson, J. A., Rholes, W. S., & Phillips, D. (1996). Conflict in close relationships: An attachment per-spective. Journal of Personality and Social Psychology, 71, 899–914.
Slade, A. (2008). Theimplications of attachment theory and research for adult psychotherapy. In J. Cassidy, &P. Shaver (Eds.), Handbook of attachment: Theory, research and clinical applications (2nd ed., pp. 762–782). New York: Guilford Press.
Spanier, G. B. (1976). Measuring dyadic adjustment: New scales for assessing the quality of marriage and similar dyads. Journal of Marriage and the Family, 38, 15–28.
Sprenkle, D. H. (2003). Effectivenessin marriage and family research: Introduction. Journal of Marital and Family Therapy, 29, 85–96.
Sprenkle, D. H. (2012). Intervention research in couple and family therapy: A methodological and substantive review and an introduction to the special issue. Journal of Marital and Family Therapy, 38, 3–29.
Sprenkle, D. H., Davis, S. D., & Lebow, J. L. (2009). Common factors in couple and family therapy. New York: Guilford.
Stanley, S. M., Bradbury, T. N., & Markman, H. J. (2000). Structural flawsin the bridge from basic research on marriage to interventions for couples. Journal of Marriage and the Family, 62, 256–264.
Tilley, D., & Palmer, G. (2012). Enactments in emotionally focused couple therapy: Shaping moments of contact and change. Journal of Marital and Family Therapy, 39, 299–313.
Toukmanian, S. G., & Gordon, K. M. (2004). Thelevels of client perceptual processing (LCPP): A measure of psychotherapy process research (revised). Unpublished manuscript, York University, Toronto, Ontario.
Tronick, E. Z. (1989). Emotions and emotional communication in infants. American Psychologist, 44, 112–119.
Vygotsky, L. S. (1978). Mind in society: The development of higher psychological processes. Cambridge, MA: Harvard University Press.
Weissman, N., Batten, S. V., Dixon, L., Pasillas, R. M., Potts, W., Decker, M., & Brown, C. H. (2011). Theeffectivenessof emotionally focused couples therapy (EFT) with veterans with PTSD. Poster presented at the Veterans AffairsNational Annual Conference: Improving Veterans Mental Health Care for the 21st Century, Baltimore, MD.
Wittenborn, A. K. (2012). Exploring the influenceof the attachment organizations of novice therapists on their delivery of emotionally focused therapy for couples. Journal of Marital and Family Therapy, 38, 50–62.
Wood, D., Bruner, J. S., & Ross, G. (1976). Therole of tutoring in problem solving. Journal of Child Psychology & Psychiatry, 17, 89–100.
Wood, N. D., Crane, D. R., Schaalje, G. B., & Law, D. D. (2005). What works for whom: A meta-analytic review of marital and couples therapy in reference to marital distress. The American Journal of Family Therapy, 33, 273–287.
Zajonc, R. B. (1980). Feeling and thinking: Preferences need no inferences. American Psychologist, 35, 151–175.
Zeifman, D., & Hazan, C. (2008). Pair bonds as attachments: Reevaluating the evidence. In J. Cassidy, & P. Shaver (Eds.), Handbook of attachment: Theory, research and clinical applications (2nd ed., pp. 436–455).New York: Guilford Press.
Zuccarini, D. J., Johnson, S. M., Dalgleish, T. L. & Makinen, J. A. (2013). Forgiveness and reconciliation in emotionally focused therapy for couples: Th client change process and therapist interventions. Journal of Marital & Family Therapy. 39, 148–162.