הרצאה – מסרון, מסר והתמסרות 2015 – ד"ר שרה איוניר
ההרצאה ניתנה בערב עיון מטעם "האגודה לפסיכותרפיה ממוקדת" 22.10.2015
בד"כ בטיפול אנחנו בתוך תהליך, זו מילת המפתח להתפתחות שמתרחשת במהלך הטיפול הנפשי. אבל יש רגעים שבהם אנחנו רוצים לעצור את התהליך הרגיל, ולהזמין סוג קשב אחר, קשב ער ורספטיבי שיוכל לקלוט קולות חדשים, חוויה חדשה. סוג קשב כזה נחוץ כדי לקליטה חדשה שרוצה לנער את המוכר והצפוי והמקובע וכדי להטמיע (אינסרטינג) איזו אמת, איזה רעיון בעל מסר תרפויטי.
המסר הוא הזרקה מרוכזת, ישירה מדוייקת ממוקדת מטרה, שמייצג תפיסה ערכית בתחום בריאות הנפש או בהיבט רוחני. מסר טיפולי הוא השפעה מרוכזת. העברה מודעת ומכוונת מן השפע שלנו, כדי לעורר את השפע והמשאבים של האחר.
ערוצים למסר טיפולי – מסרונים, מכתבים, אמירות, מנטרות, פתקאות.
דוגמא – מסרון (SMS)
שולה – זוג בשלב מתקדם של הטיפול. הרבה מריבות שמאד מתישות אותן, בד"כ תחושה שלה שהוא מעליב אותה, ותחושה שלו שהיא לא משקיעה ומתייחסת. מתקשים לעבור לסדר היום לאחר מריבה והעלבון נמשך ונמשך.
מסרון:
ש – אתמול הלילה נגמר לא טוב ואני חוששת מהתדרדרות. אני כל כך רוצה כבר שהכל יהיה פשוט, בלי הדברים הקשים האלה. אני כבר עייפה ומותשת מהכל.
(היתה שיחת טלפון מרגיעה)
כעבור מספר ימים:
ש – בינתיים אנחנו בסדר גמור. עדיין לא מושלם אבל טוב. אנחנו מדברים ומבינים אחד את השני, רוב הזמן
שרה – נשמע מצויין. אהבתי את "מדברים ומבינים אחד את השני". קונפליקטים אינם מסתיימים, תמיד יהיו חדשים, אך הם יכולים להפוך להבנה עצמית והדדית עמוקה ואינטימית.
(מהדהדת לה את עצמה עם משמעות עמוקה יותר)
ש – תודה שרה, באמת מאד משתדלים במיוחד אלי ואני רואה, נהנית ומעריכה.
כעבור זמן:
שרה – (בזמן המלחמה צוק איתן) הי ש ומה שלומך בימים אלו כשא' מגוייס ? מקווה שאת נדבקת בחוסן הכללי ומתחזקת עם ילדייך. שתימצא לך שלווה בתוך המלחמה.
ש – הי שרה יקרה, אני בסדר, בעיקר כי הוא לא נמצא שם…(בקרבות מעבר לגבול)
כעבור כמה חודשים – ש מספרת על טיול משפחתי, על כך שא' היה לא נחמד בעליל, שזה גלש ליום ההולדת שלה והם רבו המון. כותבת שהגיעה להחלטה שרוצה שיהיה להם כיף ושעליה להפסיק לצפות ממנו, לא רוצה יותר לשנות אותו, ורוצה לא להיעלב כשהוא מעיר משהו וזה מדרדר. רוצה להתמקד בדברים הטובים שיש בו הרבה. (מספרת על דברים טובים שקורים לה בקריירה שלה, שבכך הוא מאד עוזר.
שואלת: איך אני עושה זאת?
שרה – תמיד טוב להבחין בין הנקודתי לבין הכללי. ונשמע ש'בכללי' הדברים זורמים יפה. אתם עושים דברים יחד, חופשות, ימי הולדת, כדרכם של זוגות טובים ואוהבים.
(אני מפרקת את התכן מן הקונטקסט שהיא מספרת אותו – הוא היה מגעיל, ומלבישה אותו על קונטקסט חדש – ב"כללי" הדברים זורמים".
אמירה סוגסטיבית – אתם זוג טוב וככה… מתנהגים זוגות טובים.)
ש – כן אבל זה היה עם הרבה ריבים מגעילים…אני רוצה להצליח לשחרר…
שרה – 'בנקודתי' בקטנה אתם עולים שוב ושוב על אותם מוקשים – א' פולט רוגז כשמשהו לא מוצא חן בעיניו ואת נתקעת שם במקום לומר לפעמים "אתה צודק" ולפעמים "אתה יכול להגיד זאת יותר בעדינות" טוב שאת לוקחת עמדה שרוצה יותר סובלנות. לכן דבר ראשון זה לא להתחפר בקטנות וברגעי.
(תמיד במסר טוב להשתמש בשפה של המטופל, "אני רוצה להצליח לשחרר" זה כבר פועל בערוץ מוחי חדש שהתחיל להתפתח וצריך לחזק אותו)
שרה – עוד מוקש ידוע – חוסר של א' להרגיש שאת לטובתו ומוכנה לעשות מאמץ שמובנו אהבה. לפעמים זה להפתיע אותו באיזה שירות או נתינה מצידך אליו…
(אמירות ישירות, פשוטות, נחרצות, עם חיבור מעשי ופרקטי – נטמעות יותר)
ש – בסדר גמור, אעשה זאת. תודה רבה…
שרה –… (המשך) לפעמים זה להגיד מילים של אהבה ותודה. לפעמים זה פשוט לסלוח מהר יותר ולעיתים קרובות יותר. כי סליחה אומרת שהוא – זה יותר מן הטעויות שלו. ושאת רואה אותו ביופיו ובחיובי שבו. אהבה מכל הסוגים תמיד מחליקה במפים על הדרך. התרכזי באהבה. שמחי בהתקדמותך היפה, ושתהיה שנה של שלימות ושלום.
ש מודה לי.
יתרון של מסרון:
- המטפל כקול של "סופר נני" משתמש בכלי של חיקוי
- המסרון נשאר אצל המטופל שנים, והוא חוזר לזה שוב ושוב
- מאפשר חדירה מזינה לתוך רצף החיים היום יומיים של המטופל. כמו אינפוזיה, ישר לווריד
- 'מהדק' ומגבש הבנות טיפוליות שהתקבלו במהלך הטיפול, כקפסולות מרוכזות שניתן לבלוע בשלימות, כדי שיתפרקו (כימית) מבפנים ולא מבחוץ (בהתנגדות, הסתייגות, חוסר תשומת לב בתוך השיחה הטיפולית, תשומת לב המוסתת אל בן הזוג…)
- אלמנט ה voice of wisdom, שאיננו פועל קוגניטיבית אלא רגשית וחווייתית.
- המסר במסרון הוא אישי, אפשר להגיד דברים שבמפגש הזוגי לא הייתי אומרת לאוזני בן הזוג
מסרון מהווה חלק אורגאני מטיפולים מסויימים. הוא אינו דורש הכנה מיוחדת, ולמטפל אין שליטה באיזה נסיבות זה ייקרא. אולם מה שבונה את הקונקסט למסר במסרון הוא עצם היחסים הטיפוליים, דמותו של המטפל שחקוקה בתודעה של המטופל, (לפעמים בווטסאפ יש תמונה של המטפל) – תמונת צורתו, הקול והמחוות הגופניים שלו.
מסר טיפולי מורכב משני חלקים: הכשרת הקרקע, שהוא בניית מצב תודעה קרוב לטראנס היפנוטי, וזריעת הזרע הוא האמירה עצמה, שעשויה להיות מאד פשוטה והגיונית, רק שנאמרה במצב של שדה חרוש וקולט. הכשרת הקרקע מכוונת ליצור עוררות, רספטיביות (קולטנות) וסוגסטביליות (קליטות, הפנמה).
חוקרי מוח בדקו אם יש במוח מרכיב של אהה (אינסייט, אינטואיציה). במחקר נתנו לאנשים אפשרות לפתור בעיות דרך תובנה אינטואיטיבית או דרך פתרון שכלתני לינארי שאינו אינטואיטיבי. ראו שכאשר מתרחש פתרון דרך תובנה אינטואיטיבית – מעורבים חלקי מוח שונים מאלו של תהליך לינארי. אך מה שיותר מעניין הוא המצב שהיה קצת לפני האינסייט. המוח היה במצב תשתיתי של גלי אלפא, שם המוח במצב יותר פתוח וקולט. כשהראו לנבדקים תמונות נעימות וחיוביות, או כשהיו במצב של MIND WONDERING (חשיבה לא ממוקדת) היה יותר סיכוי לקבל פתרון באינסייט. כלומר חיבור של מצב קולטני כזה, עם מטרה מוגדרת, הצורך להגיע לפתרון, הביא תוצאה טובה.
במסר עצמו צריך להיות גורם מערער, אמירה שאיננה ברצף השיח הצפוי. זה צריך לנער, לפעמים לבלבל, להיות לא צפוי לעיתים מעורר לחץ, (סטרס כמצב גופני שמתבטא במתח, הזעה, דפיקת לב. או התרגשות, או שלווה פתאומית, או תחושת קדושה – דבר שהוא מעל לשפה ולמישור היום יומי של ההתנהלות. מצב תודעה בלתי רגיל
אז איך יוצרים מצב תודעה אחר, בו מתקיימת פחות התנגדות, פחות חסמים, ופחות ביקורתיות. איך להיכנס לערוץ מוחי חדש, שאיננו תופס ומנתח בצורה הרגילה עבור אותו אדם, אלא תופס את האדם לא מוכן, במצב של לא יודע.
פעם מילטון אריקסון נשאל למה הוא מכניס ילדה שטיפל בה לטרנס, בעוד שהוא יכול היה פשוט להגיד לה מה שהוא רצה. והוא ענה שהסיבה היא שהוא רצה להחזיק את תשומת הלב שלה. "רציתי שהיא תשב בשקט, (היא היתה זזה הרבה) רציתי שהיא תפנה אלי את מלוא תשומת הלב שלה. גם רציתי את הקשב מן ה unconscious mind שלה. כך שלקחתי אותה ממצב המודעות הרגיל (the ordinary state of consciousness) והגבלתי את הקשב וכיוונתי את המודעות שלה לקול שלי, וכך היה לי את כל תשומת הלב שלה. וכשאני מחזיק את מלוא תשומת הלב שלה, היא סופגת כל דבר שאני אומר, בלי לנסות לעבד (elaborate) או לערער (DISPUTE) על כך.
העיסוק שלי במסרים טיפוליים הינו חלק מן השאלה שלדעתי היום כל מטפל צריך לשאול את עצמו: על רקע הידע העצום שהולך ומצטבר בתחום הנוירוסיינס – איך אנחנו יוצרים פעולות טיפוליות שיוצרות התחדשות של החיבורים במוח של המטופלים שלנו. איך לעשות rewiring (חיווט מחדש) של החבורים במוח, או במילים אחרות איך להעצים את תהליך השינוי וליצור הטבעה של השינוי והפיכתו לטבע חדש של האדם. השפעה זה לגרום להתחדשות במוח. לגרום להתחדשות במוח בצורה מכוונת שמשרתת את המטרות של המטופל – זה השפעה טובה.
עד כמה המוח שלנו, שרגיל לתפוס ולחשוב ולהתנהג בצורה קבועה ומוכרת, אך לעיתים בלתי רצויה שאינה מובילה לאושר וההתפתחות, עד כמה המוח יכול להיות גמיש לשינויים?
האם אנחנו יכולים להשפיע על המוח של האדם הבוגר, הרי ידוע שהמוח מפסיק להתפתח כמו ההתפתחות הגופנית הכללית, בשנות העשרים של האדם. אבל היום יודעים שהמוח ממשיך להתפתח ומשתמשים במושג נוירופלסטיסיטי כדי לתאר את תהליך ההתחדשות המכוון.
סרטון:
סרטון מאוייר על נוירופלסטיסיטי – איך המוח מתחדש ומארגן את עצמו עם ידע חדש והרגלים חדשים.
מטפלים מאד פוחדים להביך או להלחיץ את המטופלים שלהם, ולפעמים נמנעים מפעולות עוצמתיות נחוצות, והטיפול נשאר פרווה. אך מה שידוע לנו ממחקרים הוא שהבעה מעודנת של קול וביטוי פנים, יכול להיות משקל נגד לאזעקה של מערכת השפה (המע' הלימבית). כלומר, גם אם נאמרו מילים חזקות, המבט הרך והמכבד של המטפל, קול מעודן וחם, אנרגיה של חמלה ואהבה – מווסתים את הקליטה והמסר נוגע, אבל אינו נתפס כפוגע.
קלי מקגוניגל, פסיכולוגית רפואית העוסקת במחקרים נוירו ביולוגיים, סוברת שאם רואים בלחץ גורם חיובי, הלחץ איננו הופך לגורם מסוכן לבריאות, אלא להיפך, גורם שמכין אותנו למשימות ופעולות רצויות. אם אנחנו נושמים חזק יותר, זה מזרים חמצן למוח. ודופק יותר מהיר, יוצר עירנות ומכין אותנו לפעולה. מצב עוררות כזה, זה מה שקורה ברגעים של שמחה, ביטויי אומץ, לקיחת אתגרים.
ובכן, פעולות שמגרות ריגוש, מתח סביר, חמימות אנושית, ועוררות – הינן טובות לקליטה של מסרים.
מהן הפעולות הפסיכו תרפויטיות שעוקפות ערוצים מקובעים ופעולות ותפיסות בלתי רצויות, וסוללות במוח ערוץ חדש של תפיסה ופעולות רצויות.
ומה נחוץ בתחום של השפעה על המוח, כדי שהשינוי יתקבע, יופנם, יהפוך חלק מן האינסטינקטים של המטופל.
שקף – עקרונות השפעה (חלק א)
דניאל אמן שואל מה אנחנו יודעים על הדברים שמשנים ומרחיבים את המוח. הוא סרק 82000 מוחות, והגיע להבנה שהמרכיבים הבאים הם שמשפיעים על קיבעון מול התחדשות והתרחבות של המוח הם: קשרים חברתיים, למידה חדשה, תזונה בריאה, שינה מספקת, תרגול גופני, בריאות גופנית, חרדה בריאה (גורם מוטיבציוני, מעורר לפעילות), מדיטציה (מעוררת את האונה הקדמית), הכרת תודה, gratitude, (תשובה טובה לדכאון ופסימיות) חשיבה חיובית והימנעות מחשיבה שלילית (מחשבות שליליות רעות מאד למוח). מה שהוא אומר שאנחנו יכולים לשנות את המוח באמצעות אימוץ קבוע של המרכיבים הללו לתוך חיינו.
דן סיגל צמצם את זה ל 3 מושגים האחראים להתפתחות טובה של המוח:
רפלקציה – התבוננות, מודעות עצמי, מדיטציה, מיינדפולנס
יחסים – איך לפתח נעימות כלפי עצמי וכלפי אחרים. מצאו שהגורם מספר 1 בבריאות גופנית, בריאות נפשית, אריכות ימים, ואושר – היה יחסים. יחסים חיוביים ומספקים היה המנבא הראשון בתוצאות הללו. (מחקר הראה שאם קיבלת 20 דולר ונתת מזה למישהו אחר, אתה מרגיש טוב , יש הפרשה של דופאמין והאדם הרגיש אושר.
רפלקציה – מודעות למה שקורה פנימה והחוצה, ויחסים פוזיטיביים – מגרים במוח את החלק שעושה אינטגרציה בין המרכיבים השונים במוח. וזה מה שיוצר חוסן.
אינטגרציה – זה החיבור בין חלקים נפרדים. בין החלקים השונים של המערכת הגופנית, האנושית (משפחה, סביבה) הפלנטה. כאשר אין אינטגרציה, יש כאוס או נוקשות. אינטגרציה היא מרכיב חיוני בבריאות של המוח. כאוס וריגידיות מאפיין כל סימפטום שידוע לנו מן ה DSM. בריאות – זה אינטגרציה. ופגם באינטגרציה, הוא פגם בבריאות הנפש.
לכן מה שצריך לאתגר אותנו כמטפלים זה. איך לחבר אדם לעצמו, לקהילה, לפלנטה, איך להיות בקשר עם אחרים. קשר תמיד משמעותו אנרגיה שעוברת בין בני אדם, ואינפורמציה – מה הם אומרים זה לזה. – ואיך להגביר אינטגרציה בין כל החלקים.
אחת המטרות של מסר טיפולי היא לבנות אינטגרציה. כמו צמה שמחברת את החלקים השונים של השיחה וההבנות, ויוצרת מוצר בעל משמעות.
כלי חשוב להעברת מסרים טיפוליים הוא המכתב הטיפולי. אני נוהגת בסיום של פגישה ראשונה, או במהלך הטיפול או לקראת סיום, להכתיב למטופלים מכתב ובו מתקיימת האמירה. המטופל או אחד מבני הזוג המטופלים מקריא מה שכתב, והם לוקחים זאת הביתה לרפלקציה נוספת. לעיתים אנחנו מכינים זאת, כמו למשל בפרקטיקום, ושולחים למטופל במייל.
דוגמא למכתב טיפולי בינה וגרשון
מכתב טיפולי – בינה וגרשון – היא בת 40 הוא קרוב ל 50. הוא היה נשוי ואב לילד, היא לא היתה נשואה. היא משכילה יותר, מסודרת מבחינת עיסוק והכנסה. הוא פחות. אינם חיים ביחד, ואינם בדיוק מתכנים חיים יחד בקרוב.
הם כבר בקשר מספר חדשים, באו להתייעץ כיון שרוצים ילד.
"הוא הצטרף לחיים שלי" היא אומרת. אין לו שום ביקורת עליה. איננו מביא מן העולם שלו, העולם שלה ממלא את המרחב המשותף. לא נוצרו דברים משותפים. אין התפתחות שנוגעת להשתלבות במשפחות המורחבות או בעולם החברתי.
בתום המפגש הראשון הכתבתי להם את המכתב הבא:
אני מרגישה שאחרי מסעות ארוכים שכל אחד מכם עשה, מצאתם אחד את השניה. אולי מעולמות שונים, אולי מתפיסות שונות וגם דומות – ונוצר קליק.
אני חושבת בינה , שזה מקסים אותך שיכול להיות גבר שגם יכול לתת חסות לחיים של משפחה והורות בהמשך, וגם יכול לאפשר לך לא לזוז מן העולם השלם שכבר יצרת לעצמך. מבלי שאת נחשפת לביקורת וערעור על מי שאת, והחיים שיצרת. אפשרות "להיות עם ולהרגיש בלי". יש בזה ערך חשוב עבורך, כיון שזה איננו מסכן משהו יקר, השלימות שלך.
ואני מניחה גרשון, שראית אשה איכותית, עם חכמה רגשית, וידעת שהיחסים אתה יהיו עם ערך ומשמעות. ראית אשה שפועלת באופן רציונלי ואחראי (בשונה מאשתו הראשונה) וזה היה נפלא בשבילך. וידעת שיש לך להציע לה משהו אחד, והוא מאד חשוב עבורה, לו היא מאד משתוקקת, וזה ילד.
אני מזמינה אתכם לבחון ולטפח עוד מימדים של הקשר, למשל אתה גרשון, שאל את עצמך: האם יש לי מה לתת בקשר הזה, האם כשאני שם אותה במקום כל כך גבוה, אני עדיין יכול להרגיש גם תורם מעניין וחשוב.
ובשבילך בינה האם אני מסוגלת להיות במערכת יחסים שוויונית בלי להשתלט ובלי להרגיש שמשתלטים עלי? האם בקשר הזה אני יכולה לתת מקום לשנינו, בלי למלא אותו בהוויה הפרסונאלית שלי.
ולשניכם – איך להביא ילד כפרי משותף, בריא וטבעי של עץ מלא – שקוראים לו יחסים זוגיים. עץ שמוזן על יד אהבה, הדדיות, הערכה הדדית וחלומות משותפים.
הטקסיות שבהקראת / הכתבת המכתב, היא מהווה הכשרת הקשב לקליטה, ובפרט שנוספות לה בד"כ הנחיות לקרא את המכתב מספר פעמים, לסמן עליו הערות, לשוחח עליו….
לסיכום: איך אנחנו בונים אצל עצמנו ואצל המטופלים שלנו את ה healing mind? איך אנחנו עושים במסגרת פסיכותרפיה :rewiring the brain
- המרכיב החשוב ביותר הנוגע לריפוי הוא להיות בנגישות רגשית attunement. זהו עבורי מרכיב ההתמסרות. להיות במצב בו אנחנו מסורים ומכווננות לאדם ולמצב שלפנינו. הרמה העמוקה של אינטימיות ומכווננות לאחר, אינה מילולית, אלא בביטוי פנים, שפת גוף, התזמון חייב להיות בהלימה.
- לעודד יחסים עם אחרים ועם הסביבה
- למידה חדשה
- רפלקציה, מדיטציה (מעוררת את האונה הקדמית), מיינדפולנס refresh our brain
- הכרת תודה, gratitude, (תשובה טובה לדיכאון ופסימיות)
- חשיבה חיובית והימנעות מחשיבה שלילית
- אינטגרציה בין המרכיבים המוחיים השונים
סיום:
תֵּן לַמִּלִים לַעֲשוֹת בְּךָ יונה וולך
תֵּן לַמִּלִּים לַעֲשׂוֹת בְּךָ
תֵּן לָהֶם הֱיֵה חֹפְשִי
אֵלּוּ תִּכָּנַסְנָה בְּךָ תָּבֹאנָה פְּנִימָה
עוֹשֵׂי צוּרוֹת עַל צוּרוֹת
יְחוֹלְלוּ בְּךֳ אוֹתָה חֳוָיָה
תֵּן לַמִּלִים לַעֲשׂוֹת בְּךֳ
אֵלוּ תַּעֲשֶׂינָה בְּךֳ כִּרְצוֹנָן
עוֹשֶׂה צוּרוֹת מֵחָדָשׁ בַּדָּבָר
תַעֲשֶינָה בַּדָּבָר שֶלְךָ
אוֹתוֹ הַדָבָר בְּדִיוּק
כִּי הֵן דָּבָר אוֹתוֹ תַעֲשֶינָה
הָבֵן תָבִין כִּי אֵלוּ תְּחַיֶינָה
לְךָ אוֹתָה חֳוָיָה וּפֵרוּשָׁהּ כְּטֶבַע
כִּי הֵן טֶבַע וְלֹא הַמְצָאָה
וְלֹא גִלוּי כִּי כֵּן טֶבַע
תַעֲשֶינָה טֵבַע דָּבָר בְּךָ
כְּמוֹ שֶתֵּן מִין חַיִים לַמִּלָה
הצגת טיפול ומסר – וידיאו – הסברים לוידיאו
רקע – זוג צעיר חזרו לאחר תקופה של מספר שנים שבילו בחו"ל. יש להם ילד אחד. עומדים לכאורה לבנות בית על שטח השייך להוריו ובו בנוי גם בית הוריו.
את ההסבר להלן אציג באמצע השיחה.
במהלך השיחה אני מתחילה לבנות היפותיזה שהשיח שלהם ולכן ההחלטות שלהם בעניין בניית בית משותף תקועות, כי הבעל מצוי בקושי של דיפרנציאציה מן ההורים. מצד אחד אוהב את אשתו ורוצה לבנות איתה חיים, מצד שני חושש שהחלומות שלה והשאיפות שלה לבית מפואר, מודרני, עם "חימום מתחת לרצפה" יעמיד אותו מול ביקורתיות, לא גלויה וישירה, אבל רגשית מצד ההורים, שהינם אנשי עבודה, אנשים צנועים ומחושבים, שיראו את הסגנון הזה כבזבוז, ניקור עיניים, חוסר צניעות. אני מניחה שהבעל אינו מופרד ולכן אינו משוחרר כדי לעצב לעצמו חלומות משותפים עם אשתו. אני מניחה שהשהיה בחו"ל יצרה הפרדה מבלי שהיה צורך ליצור דיפרנציאציה פסיכולוגית וכרגע, עם הרצון לבנות כאן את ביתם, צריך לבנות את הדיפרנציאציה הזו, כדי שניתן יהיה להגדיר את המשפחה הנוכחים כ"המשפחה הראשונה", כהמשפחה של החלומות המשותפים.
אני חושבת שהבעל אינו מודע לקונפליקט הפנימי שלו, ולכן אינו מודע איך הוא מטרפד את השיחה. לקראת סוף הקטע, מתחילים סימנים שהתחזקות הנפרדות, משהו בו מתעשת והוא מצהיר הצהרה של נפרדות: אני רואה את עצמי רב איתם (אם יהיה צורך), אני בוגר אני בוחר.
התערבויות מאתגרות מערערות –
- מה היא מתחילה להרגיש
- כמה חלומות בחדר?
- יש קול שאומר – (הבית) לא יקום. אני יודעת את זה כי כדי להקים בית צריך לאחד חלומות.
- לקחת לך אשה שתנער אותך מן "השקול מידי"
- איך זה יהיה בשבילך ללכת בכיוון שונה מזה של ההורים?
המסר הטיפולי:
המשימה שלכם כרגע לבנות את הבית שלכם. בית זה מטאפורה למשימה הרבה יותר גדולה, והיא להבנות מחדש את המשפחה שלנו.
(אני עושה אינטגרציה מכל חלקי השיחה ומגדירה מטרת על. מתחילה לדבר בשפת "אנחנו". יש בכך משהו אוניברסאלי שאנשים בפאזה זו של החיים בונים את ה WE NESS )
המסע שלכם למספר שנים לארץ אחרת, לתרבות אחרת – נתנה לכם לחיות בסוג של פיירי-טייל (אגדה) שאין בו משפחה מורחבת יותר מידי, ולא בהכרח רואים את החיים עם מבט קדימה, אין בהכרח חזון וכיוון, יש FUN ויכולת לחיות את הרגע. והחזרה שלכם, וההתקרקעות שלכם, ועוד בחיק המשפחה, בקונטקסט של השבט… זה רגע גדול בחיים שלכם, בו הבחירה נבחנת/ נבחרת מחדש. התפקיד של כל אחד מכם בחיים של השני, כמישהו שבא לעזור לשני לעלות קומה, מבחינה נפשית ורוחנית – נפתח מחדש.
(אני מתייחסת ומחברת תכנים שעלו בשיחה – דיבור על הבחירה שבחר בה לנער אותו מאיזה קפאון חסר חלומות שאיפיין את הוריו. מתייחסת לפרק הקודם במסע ולמשמעות הבחירה לחזור ארצה. אני מרימה את השיחה למקום קדוש וטקסי יותר),
אני רואה לאן השיחה הזאת מובילה, זה רגע גדול, שאולי הנושא של לאחד את החלומות הוא תנאי בסיסי להבין שאנחנו בונים קומה שנייה של הנישואים שלנו ושל המשפחה שלנו.
(דיבור היפנוטי, קצת נבואי אני רואה…)
היא: יש בזה משהו נעים ומשהו מלחיץ שיש בזה כזו משמעות ואם לא נצליח ככה, מה זה אומר עלינו.
הוא: משהו כבד כזה. אנחנו שנים משכירים בתים…
שרה – הכל היה זמני
אני רואה בזה משהו מאד אופטימי. ככל שאני מכירה אתכם יותר, אני מרגישה שהאופטימיות נמצאת בשטח, לא רק באידיאה.
(סוגסטיה שמתבססת על התחושה העצמית שלהם שהם זוג טוב).
אני מרגישה שאתם כרגע נעצרים במקום שצריך לרגע להיעצר ולבחון מחדש לעומק את היחסים שלכם, את הבחירות שלכם ולתת מחשבה וכוונה להחלטה הזאת.
(דיבור היפנוטי שמשקף את מה שקורה… וגם יוטיליזציה – הפקת ערך מן הקונפליקט).
בית זה דבר גדול, זה לא רק 4 קירות. וזה מזמין תשובות לשאלות?
איך לחבר את החלומות שלכם ביחד? איך לחזור למשפחה ולהיות חלק ממנה, כשנמצאים קרוב ולא כשנמצאים רחוק?
זאת אומרת להשתרש חזרה למשפחה, אבל כבוגרים…
היא – זה לא חזרה, זה חדש.
שרה – אז אני אופטימית כי אתם נותנים יותר עומק וערך וחשיבות למעשה שלכם. נכון, גם רצינות, אבל גם עוסקים בחלומות, חלומות שבבוא הזמן יצטרכו להתחבר עם הקרקע. קרקע זה האדמה, קרקע זה הארץ הזו, קרקע זה המשפחה שלכם…
זה צ'לנג' גדול… אבל זה צ'לנג' יפה.
(חזרתיות רפטטיבית, סיסמתית אבל רלבנטית רגשית פועלת כמנטרה)
אני לוקחת את כל השיחה, אורזת אותה מחדש, נותנת משמעויות ערכיות גבוהות, מכניסה אופטימיות ועוצמה. מכניסה מילים סוגסטיביות "רגע גדול" "איחוד החלומות", "קומה שניה", "חיבור לקרקע".
משתמשת בשפה שלהם, משתמשת בשפה גבוהה, משתמשת בשפה אישית "אני רואה" "אני מכירה אתכם", מטבעות לשון, דימויים. הרבה סוגסטיות ישירות בקול רך.
המסר בונה אינטגרציה שלימה עם כיוון ומשמעות. אולם אם המטופלים אינם מרגישים זאת כרלבנטי וזה אינו עובר בערוץ רגשי, זה לא ייקלט.
מילות מפתח בשיחה הטיפולית:
תקוע
כמה חלומות בחדר
חלומות לא מתגשמים
למה לא מאחדים חלומות
למי אני שייך
היינו כחולמים זה לא השיר של המשפחה שלנו.
אני בוגר אני בוחר (אני רואה עצמי רב איתם (ההורים)
המסר הטיפולי
מקורות:
Daniel Amen – TEDX ORANGE COST – CHANGE YOUR BRAIN)