עצות לזוגיות טובה

דברים שעושים את הנישואים טובים יותר

אי אפשר לאיש בלי אשה, ולאשה בלא איש

ואי אפשר לשניהם בלא שכינה (ירושלמי)

לפעמים נראה לנו שלקיים נישואים טובים ולהיות מאושר בנישואין הנן משימות בלתי אפשריות "הביטי סביבך אומרים לי, האם את רואה זוג נשוי ותיק מאושר?" למעשה תשובתי היא: "כן", וזה קשור בידיעה מהם נישואים טובים, בתודעת הרצון לטיפוחם, במחוייבות מעשית ליחסים ובידיעת ה"איך עושים את זה".. כשאנו יוצאים בבוקר לעבודה, אנו רוצים להצליח, רוצים להביא תוצאות חיוביות ומוכנים לעשות הרבה לשם כך. כשאנו מביאים ילדים לעולם כולנו רוצים להיות הורים טובים, ומוכנים להתאמץ ולהקריב הרבה לשם כך. אבל משום מה כשאנו מצויים ביחסים זוגיים אנו מיד מרגישים כילד קטן שרוצה סוף סוף לקבל עבור עצמו: לקבל בטחון, אהבה, הערכה, נאמנות, ותמיכה, בלי לעשות לשם כך. אנו נוטים לראות את בני/בנות זוגינו כאותו אבא או אמא שתמיד צריך "להיות שם", כדי לאהוב ולתת כפי שהורינו היו עבורינו או כפי שהם לא היו ותמיד השתוקקנו שיהיו. אחרים רואים בבן/בת הזוג מעין מכשיר למילוי משאלות: "הוא צריך להיות עשיר יותר, והיא חמה יותר, שהוא יהיה תומך יותר והיא יפה ומטופחת יותר, שהוא ידבר איתי ושהיא תמיד תדע מה נחוץ לי". אם בני הזוג אינם נוהגים כך אנו מתוסכלים, מאוכזבים, וכועסים. וכשאנו מרגישים כך אנו עלולים להיות תקפניים או מסוגרים ומרוחקים, אנו עלולים לפנות לכוחות חיזוק מחוץ לנישואים, או להתעלם בכלל מבן/בת זוגינו ולהשקיע עצמנו בדברים אחרים.

ובכן מה עושה את הנישואים טובים יותר:

אהבה אמנם מאד חשובה, אלא שמחקרים מראים כי האהבה הרומנטית הסוערת במידה שהיא מממשיכה לקבל גירוי ועידוד, נמשכת עד ארבעה חדשים בלבד. ואם לא התפתחו במקביל לכך יחסים של רעות, הערכה ושיתוף פעולה בין בני הזוג, האהבה "מתייבשת" ונופלת כפרי מרקיב. רבים נדהמים לגלות כעבור תקופה קצרה של התאהבות שבת/בן הזוג בעל/ת מזג לא טוב, משעמם/מת, עצלן/נית… "זה לא הבחור שהכרתי", "זו אינה האשה בה התאהבתי", הם אומרים.

ובכן כדי להפוך התאהבות לזוגיות, נדרשת אהבה בשלה.

איך בונים אהבה בשלה?

• לראות בה/בו את האדם החשוב ביותר בחייך, ומיום שכרתתם את ברית ההתקשרות ביניכם אפילו יותר חשוב מהוריכם. להבנה זו יש השלכות חשובות על רוב ההחלטות בחייכם.

• כדאי לראות באיש/אשה שבחרת יצור נפלא. "לאהוב אותה/אותו כפי שרצה אותו אלוהים" כדברי טולסטוי. משמעות הדבר להתבונן בו מידי יום בעיניים חדשות מתעניינות, לחפש סיבות טובות להוסיף ולאהוב אותו ולהרבות בביטויי הערכה וחיבה.
• לרצות את טובתו/טובתה ולעשות בפועל דברים לרווחתה/ו התקדמותה/ו גם כאשר לעיתים זה מקשה או לא נוח לכם.

• לרצות לשמח את בת/בן הזוג וליזום פעולות מעשיות לשם כך. "אני לוקח את הילדים לפרק, אני יודע כמה את צריכה מנוחה" "חשבתי עליך והזמנתי כרטיסים למופע שכ"כ רצית".
• ליצור קרבה נפשית

הרהורים ורעיונות כיצד ליצור קרבה נפשית

• להביע התעניינות במה שהשני עושה ומספר – כדאי לראות את עיסוקיו ומחשבותיו של הבת/בן הזוג כחשובים לא פחות מעיסוקיך, מה שהופך שיחה ביניכם למעניינת תלוי במידת המעורבות וההתעניינות. כדאי לשאול שאלות הבהרה ולא בהכרח לתת עצות. בודאי לא כדאי להאשים את בת/בן הזוג כשהוא מספר על קשיים וכישלונות, אלא להקשיב ואם אפשר, לאמר מילות השתתפות ותמיכה.
• לשתף את השני במתרחש בעולמך: שמחתך, עיצבונך, הישגיך, קשייך וריגושיך.
• להביע רגש – רכות, מגע קל, להחזיק ידיים כשצופים בטלביזיה, לשלב רגליים כשקוראים עיתונים. הזכרת זיכרונות נעימים, מילים של חיבה תודה והערכה, הבעה של סולידריות: "כן זו הבעיה של שנינו", לצחוק על עצמם. להציע פינוקים, להגיד מילים של אהבה: "כ"כ נעים לי אתך עכשיו" "כ"כ התגאיתי בך אתמול באירוע…" ומילים של תשוקה רומנטית: "כשאנחנו בשקט בבית זה מאד מעורר אותי ומושך אותי אליך".
• להביע אכפתיות, להראות ש"חשבתי עליה", ש"לקחתי אותו. בחשבון" – טוב להחזיק תמונה שלו/שלה על השולחן בעבודה או באוטו או בארנק, לזכור ש"בדיוק הייתה לה בדיקה גופנית לא נעימה", או "שהייתה אמורה להיות לו שיחה קשה עם הבוס בעבודה", ולהתעניין איך זה עבר.
• להביע הערכה – חשוב מאד לספר לו/לה על הדברים הטובים שאנו מגלים בו או בה. ריבוי ביטויים של הערכה וקיצוץ בביטויים של ביקורת שלילית הם מרכיב מרכזי בניבוי הצלחה של נישואין. אפשר להביע הערכה על כל דבר: האופן בו הוא עזר לילד, הבדיחה שהיא ספרה, הבקיאות שהיא גילתה באיזה נושא, האוכל הטעים שהוא בישל וסידור הפרחים האסתטי שהיא הכינה. לא לקחת את השני ופעולותיו כמובן מאליו, אלא כמישהו ראוי ומוערך.

• להביע דאגה. כשבן הזוג מודאג ממשהו או נעצב ממשהו, לא להפחית בערך הדבר אלא להביע אמפטיה עם הדאגה. להציע שיחה.
• להתנצל כשפגעת – כשאי נוחות שלו/ה קשורה אליך. להגיד: "אני מצטער שמה שאמרתי הכאיב לך" "סליחה שהתפרצתי עליך בפני הוריך" זה מרפא פצעים ופגיעות הרבה יותר טוב ומהר מאשר להצדיק את עצמך, להתגונן או להאשים את השני. רובינו מוכנים לקבל סליחה ולהתפייס עם השני רק לאחר שברור לנו שהוא מבין את רגשותינו, שהוא מכיר בהם ושהוא מצטער על כך שגרם לנו כאב.
• להיות אמפתי – זה כולל שני מרכיבים. האחד: להיות מסוגל "לשים עצמך בנעליים שלו/שלה". להרגיש את מה שהוא/היא מרגישים במצב מסוים, "אני מבין שפגעתי בך כשסיפרתי על ה"פשלה" שלך בפני החברים". המרכיב השני: לתת תוקף ואישור לרגשותיו/יה כלאמר להכיר בכך שרגשות האחר הנם לגיטימיים ונורמליים. למשל: "כשצוחקים על כישלונך, זו באמת הרגשה מביישת ומעליבה".(להוציא מקרים שאתה מחליט להתייחס לעצמך בהומור).
• לקבל את השני. גם אם אינך מסכים למה שהשני אומר. אפשר להקשיב ולהתייחס לדברי האחר/ת כמשהו ראוי להקשבה והערכה גם אם עמדתך שונה. העובדה שהיא/הוא חושבים אחרת או מפרשים אחרת מצב מסויים אינה הופכת את עמדתך לבלתי צודקת או לבלתי לגיטימית. אפשר לראות מצב ביותר מדרך אחת. חשוב להביע שאתם נותנים לגיטימיות למחשבה או לרגש של השני גם כשהוא שונה משלכם ולא להפוך את השני לטיפש או רע. למשל:

איש – "ההורים שלך מעדיפים את אחותך ונותנים לה יותר מאשר לך".

אשה – "ייתכן שכך זה נראה לפעמים, כי היא זקוקה יותר, אבל אני לא מרגישה כך".

הידעת? ג'ון גוטמן, חוקר נישואים ידוע מארה"ב מצא שניתן לנבא גירושין אצל אותם זוגות בהם קיים ביחסים רגש שלילי קבוע, מלווה בבוז או התגוננות, כאשר בן הזוג היה אטום לרגשות קשים של בת הזוג, כאשר רגשות שליליים יצאו בביטויים חריפים כצעקות וקללות, כאשר היו הרבה יותר מידי תגובות של ביקורת והרבה פחות מידי אמירות חיוביות וכשבני הזוג נתנו משמעות שלילית אחד לפעולות של השני: למשל: "אתה עושה את זה כדי להשפיל אותי" "את לא רוצה שאני אצליח"

נשואים טובים יותר – איך עושים את זה ?

"אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו" (חז"ל)

• לבנות אחווה – תחושה של "אנחנו יחד" מול קשיים, משימות וחלומות. לראות כל קושי כמשוכה שניתן יחד להתגבר עליה וכהזדמנות לצמיחה.
• הגברת רגשות חיוביים –. חשוב לפתח עמדה חיובית כלפי אירועים על פני תגובות מידיות שליליות. זה אינו אומר שיש להתעלם מדברים חמורים שקורים הדורשים עימות. חשוב להגביר חיבה הערכה ואהבה.
• חשוב למצוא דרכים לווסת לחץ יתר חיצוני החודר לתוך היחסים – החיים מלאי מתחים, כלכליים, אי וודאות, בעיות בריאות, דרישות מן הסביבה וכד'. במקרים רבים יחסי הנישואים הופכים ל"פח האשפה" של החיים, וכל התסכולים מתנקזים לשם. חשוב לתרגל דרכים להירגע מלחצים, למשל ע"י פעילות גופנית, הרפיה, נשימות, מדיטציה, שהיה בטבע ותרגולים רוחניים וגופניים שונים, וראוי לכל אחד לקחת אחריות על ויסות הלחצים של עצמו וכך לא להפוך את היחסים לזירת הקרב של החיים. זה אינו אומר שבני זוג אינם צריכים ויכולים לעזור זה לזה לווסת כאב ומצוקה אישיים.
• כדאי ליצור טכסים ומסורת של הזוג והמשפחה. אירועים כאלה בין אם הם לקוחים ממסורות קיימות כגון דתיות, (קידוש, חגים) קיבוציות (ציון אירועים היסטוריים, עונות השנה) וכד' ובין אם הן נבנות כיצירה פרטית, (ימי הולדת, טיולים, יציאה לספורט) יש בהם כדי להגביר חוויות רגשיות, גיבוש, תחושת יציבות והמשכיות, וחיבור עם הקהילה.
• לצחוק, להשתעשע ולהתבדח – מותר ואפילו רצוי להיות לעיתים כמו ילדים, לצחוק, לשחק, ולהשתעשע. טוב שיש ביחסים מקום להומור ובדיחות פרטיות. אין הכוונה לבדיחות סרקסטיות או פוגעות. זוגות רבים מציינים כרגעי שיא באינטימיות שלהם את אותם רגעים בהם הם "צוחקים ביחד". מחקרים הראו שלזוגות שצוחקים יחד יש סיכוי הרבה יותר טוב להישאר יחד.
• לבנות חזון משותף – כשהמשפחה צעירה החזון ברור ואפילו לא חושבים על כך: רוב הזוגות שואפים להביא ילדים ולגדלם להיות אנשים בריאים מסופקים ומאושרים, שואפים לבנות בסיס כלכלי יציב, קריירה מספקת וחיי חברה וקהילה. בעידן הנוכחי כשתוחלת החיים התארכה ואיכות החיים משתפרת, חזון זה מסתיים כבר בגיל 40-50, ונוצרת כמיהה לחזונות חדשים. מחקרים הראו שזוגות שיצרו לעצמם חזון משותף גם מחוץ לחיים המשפחתיים, כגון בתחום הקהילתי, הסוציאלי, האמנותי, פוליטי וכד', היו שבעי רצון יותר מחייהם ומנישואיהם ותחושת האהבה גברה.
• לפתח דרכים יעילות לווסת ולפתור קונפליקטים – חילוקי דעות ורצונות הם גורם טבעי בחיי זוג ומניע חשוב בהתפתחות. נכונות להיכנס לעימות ולקונפליקטים ודרכים לנהל אותם באופן חיובי, צודק והוגן, חיוניים בכל נושא: סביב גידול ילדים, החלטות כספיות, סגנון חיים ונושאים ערכיים רבים. זוגות המוכנים לעימותים סביב שונות ביניהם ומצליחים לקבל ולכבד את השונות של השני, מצליחים לפתור קונפליקטים וחווים את יחסיהם חזקים יותר מזוגות הנמנעים דרך קבע מקונפליקטים. זה עדיין אינו אומר שראוי לריב על כל דבר.

איך לפתח דרכים יעילות לווסת ולפתור קונפליקטים

נישואים מוצלחים תמיד כוללים את הדרך של שניהם ולא דרך של אחד מהם, גם אם לעיתים קרובות צריך לצלוח הרבה מוקשים עד שמגיעים לדרך המקובלת במשותף.

קונפליקט או וויכוח אינו בהכרח מריבה. קונפליקטים וויכוחים הם בלתי נמנעים ואפילו חיוניים. מריבה היא ויכוח שיצא מכלל שליטה ואבד כיוון. זה לא סוף העולם כשזה קורה, אבל מריבות תכופות מידי שוחקות חברות ואהבה.

דרכים טובות לנפח קונפליקטים בלי להגיע לתוצאות רצויות?

• דרך א' – הרבה מאתנו למדו שכעס הוא הרגש המוכר ביותר לכן מה שהם יודעים לעשות כשלא מסכימים אתם זה לצעוק, או לאיים על השני. אבל הצרה היא שהתוצאה בד"כ היא שזה מפחיד, דוחה או סתם מרחיק אנשים ממך, אך אינו פותר את הבעיה.
• דרך ב' –  – לקחת את הרגשות שנוצרו ע"י הקונפליקט להרגיש את הכעס והדחייה, ולבלוע את זה פנימה. ולהגיד כלפי חוץ שהכל בסדר. זה נשמע כך:

בן/בת זוג א': "איך אהבת את ההצגה?"

ב': "בסדר"

א': "איך אהבת את המוסיקה?"

ב': בסדר

א': "את רוצה שנראה את זה שוב?

ב': בסדר

הבעיה היא שאם עושים זאת הרבה זמן, זה מרעיל את היחסים ועלול להביא מחלות בגוף ובנפש.

להתפרץ החוצה או להרגיש דחיה אך לבלוע פנימה, לשניהם יש את הנטיה להתנפח ולגדול

• דרך ג' – להתעלם, "לא נורא, לא קרה כלום, נמשיך הלאה". התעלמות וטשטוש מציין בד"כ: שלא הבינו אותך, אבל שאתה לא חשוב מספיק כדי שיתחשבו בך, ושרגשותיך אינם חשובים כדי שישימו לב אליהם.

ובכן, איך לעבור דרך הקונפליקט בהצלחה?

1. ראו את נושא הויכוח כאובייקט הדיון ולא את בן הזוג. הסתכל על הויכוח ממקום שמחוץ ליחסים וזה מאפשר להימנע מלהלחם כדי להיות צודק וגם עוזר להתחבר עם השני כצוות כדי לתקוף את הנושא או הבעיה ביחד. אם לדעתך היא/הוא אינם תורמים מספיק לכלכלת המשפחה, הנושא איננו עד כמה הם רעים אלא איך לפעול יחד לשיפור המצב הכלכלי.
2. חשבו מה הבעיה שאתם מחפשים לה פתרון. רוב הויכוחים והמריבות ממוקדים בפתרונות שונים. זהו את הקונפליקט, תנו לנושא שם או כותרת כדי שתוכלו לטפל בו למשל האשה אומרת שצריך להביא עוזרת והבעל אומר שלא צריך מה הבעיה? אולי הבעיה איך לשמור על בית מסודר גם כששני בני הזוג עובדים מחוץ לבית. אם זה הנושא, לכך אפשר למצוא אין-סוף רעיונות.
3. עשו סיעור מוחות – השליכו על הנושא הנדון את כל הרעיונות שיש לכם, הכי משונים ומוזרים היו יצירתיים. התקיפו את הנושא בכל דרך שתהיה טובה לשניכם.
4. מה הצורך שעומד מאחורי הויכוח? רוב המריבות בנישואים נוגעות לצרכים אישיים שלו או שלה שאינם באים על סיפוקם. כדי לסיים קונפליקט כדי שלא יחזור שוב ושוב יש לבחון מה הצורך שעומד מאחורי הדרישה או הכעס. לעיתים מאחורי ויכוח על שעות עבודה ארוכות מידי, עומד צורך ליותר קרבה, או צורך לעזרה פשוטה עם הילדים. רצוי להבהיר ישירות את הצורך ולחפש ככל האפשר דרכים למלא אותו.

הידעת? בנישואים אם לא עושים מאומה כדי שדברים יהיו טובים יותר, אלא מסתפקים בזה שלא עושים שום דבר רע,  הנישואים יתדרדרו עם הזמן. כדי להשיג אקולוגיה רגשית יציבה, צריך להיות מודע, להתכוון ולעשות. חשוב על בן הזוג שלך במשך היום, חשוב מה ישמח אותו ואיך לעשות למענו ואיתו יותר טוב.